הקשר בין יום ההולדת שלי לסוף העולם…

ב-27 ביולי (יום ההולדת שלי למניינם) הירח יהפוך אדום וסוף העולם יגיע. לדבריהם, סימנים נסתרים בתנ"ך (ובעיקר בברית החדשה) מעידים שליקוי הירח הקרוב יהיה גם האחרון שלנו. הם מסתמכים ביחקר על פסוק בספר יואל: "השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא" ובספר יוחנן: "וארא בפתחו את-החותם הששי והנה רעש גדול ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם".

https://news.walla.co.il/item/3175172?utm_source=whatsup&utm_medium=sharebutton&utm_term=social&utm_content=whatsup&utm_campaign=socialbutton

לרגל המאורע שמתרחש באופן אירוני ביום ההולדת שלי (למניינם) מביא שוב את מה שכתבתי לפני כשנתיים בנוגע לארבעה ירחי דם.

סימנים מן השמים

בחג סוכות תשע"ו התרחשה תופעה אסטרונומית מיוחדת ונדירה שנקראת "ארבעה ירחי דם"

מה זה ירח דם ומהם ארבעה ירחי דם?
ירח דם – ירח הנצבע בצבע אדום כתוצאה מליקוי לבנה שבה כדור הארץ עומד בתווך שבין השמש והירח. בעקבות שבירת קרני השמש ע"י כדור הארץ, נצבעת הלבנה באדום. התופעה מתרחשת בדרך כלל כל כמה שנים.
ארבעה ירחי דם – תופעה נדירה שבה מתקיימים ארבעה ליקויי ירח ברצף – כל חצי שנה ליקוי ירח (כל המהלך אורך שנה וחצי). מאז שהתחילו לבדוק את הנושא, גילו אסטרונומים שבמהלך 500 ומשהו השנים האחרונות רצף של ארבעה ירחי דם התרחש רק ארבע פעמים בהיסטוריה ובכולם הייתה השפעה מטלטלת על העם היהודי:
1. בשנים 1494 – 1493: מיד אחרי גירוש יהודי ספרד (1492), וגם גילוי אמריקה.
2. בשנים 1950 – 1949: אחרי קום המדינה ומלחמת השחרור.
3. בשנים 1968 – 1967: במלחמת ששת הימים כאשר ישראל שחררה את ירושלים.
4. בשנים 2014 – 2015 : תשובה בסוף הפוסט…

בכל ארבעת הפעמים שבהן התרחש הרצף, ליקויי הירח קרו תמיד בט"ו בניסן ובט"ו בתשרי כך שהרצף תמיד אירע בחגי ישראל המציינים את יציאת מצרים: פסח-סוכות-פסח-סוכות.
הרצף הרביעי והאחרון בהחלט ל-6000 השנים שהוקצבו לנו, קורה בימינו – תחילת הרצף האחרון החלה בחג הפסח לפני שנה וארבעה חודשים בט"ו בניסן תשע"ד והמשיך בסוכות תשע"ה ובפסח תשע"ה. ליקוי הירח האחרון יתרחש בסוכות הקרוב: ט"ו בתשרי תשע"ו.

יחודיותו של הרצף האחרון:

בכל ליקויי הירח הקודמים לא נראה הליקוי בישראל אבל הליקוי של סוכות הקרוב יתרחש ממש מעל שמי ישראל. ובישראל, המקום שבו נוכל לצפות בפלא האדום בצורה הטובה ביותר יהיה, איך לא, בירושלים.
הירח בסוכות הקרוב הולך להיות במסלולו האליפטי במקום הקרוב ביותר לכדור הארץ כך שגודלו של הירח יהיה גדול בכ-30% יותר מהרגיל – ירח דם ענקי שיהיה תלוי בשמים ממש מעל ראשנו.

אז מה הולך להיות בסוכות הקרוב?

התשובה נמצאת, כמובן, בכתובים – בספר יואל (נביא מהתרי עשר)
"ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן. השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (יואל פרק ג' פסוק ג' ו-ד') – ובמילים פשוטות גאולה וימות משיח!
על פי הגמרא במסכת סנהדרין מתארים את ימות המשיח באופן זה: "בששית קולות, בשביעית (שנת שמיטה) מלחמות, במוצאי שביעית, בן דוד (משיח) בא (סנהדרין צז, עמוד א')
ושנת תשע"ה היא, למי ששכח, שנת שמיטה…
אין עוד הרבה זמן לבדוק האם השילוב של מופתי השמים עם דברי הנביאים וחכמי הגמרא מרמזים על תחילת הגאולה בשנה הבאה, אבל כל מה שנותר הוא לכסוס ציפורניים במתח, להביט אל השמים בפליאה ולקוות שמשהו ישתנה לטובה, ומהר, כבר בשנה הבאה.
ואם כלום לא ישתנה והעולם ימשיך להתנהל ברשעותו, שנאותיו, שקריו, במוסר הכפול שלו ובחוסר הצדק שבו, היו בטוחים שנמצא סימנים ורמזים חדשים שיטעו בנו תקווה וציפייה לשינוי המיוחל שכולנו ממתינים לו מאז בריאת העולם – לחיות בעולם שכולו חסד ורחמים, אמת וצדק, אהבה ושלום.

 

על מבנה המוח, הפחד משינויים ופתרון קטן אחד…

המבנה הבסיסי של מוח האדם

המוח מתחלק לשלושה אזורים עיקריים:

1. גזע המוח: המוח הזוחלי הקדום שאחראי על הפעילויות המוטוריות של גוף האדם ועל הישרדותו כמו נשימה, אכילה, שינה, פרייה ורבייה, אינסטינקטים בסיסיים וכדו'.
2. המערכת הלימבית: המוח היונקי שבו נמצאת בלוטת השקד – האמיגדלה . זהו המוח התיכון שאחראי על הרגשות ובעיקר על רגש הפחד.
3. קליפת המוח (המוח הקדמי) : נקרא גם קורטקס – מותר האדם מן הבהמה. זהו אזור המחשבה, היצירה, הדיבור והכישורים הקוגניטיביים. בו נמצא ריכוז הידע החשיבה, ההפשטה, ההמשגה, עיבוד מידע, הבקרה והארגון. המוח הקדמי הוא גם האזור שהופך שינויים להרגלי חיים.

תפעול מנגנון הפחד במוח בג'ונגלים של דרום אמריקה

דמיינו שאתם מטיילים בג'ונגלים של דרום אמריקה ולפתע קופץ מולכם מבין העצים נמר מפוספס עם ניבים חדים, טופרים מצוחצחים המרייר עליכם ונראה מעוניין שתהפכו למנה העיקרית של ארוחת הצהריים שלו.

החושים קולטים את עסק הביש שאליו נקלעתם ומעבדים את המראה לתחושת פחד ופיקוח נפש ואז… האמיגדלה, בלוטת השקד במוח התיכון, מרכזת את כל משאבי הגוף להתמודדות עם המצב בעדיפות עליונה. היא מנטרלת כל פעילות של המוח הקדמי (הקורטקס) כדי להתרכז בטיפול בפחד. האמיגדלה מורה לגזע המוח לשחרר סוכרים ושומנים מהכבד לצבירת אנרגיה בגוף ומערכת הנשימה מציידת את הריאות בתוספת חמצן – אין מחשבות, אין פילוסופיות, אין הרהורים – כל הגוף מגויס להתמודדות עם רגש הפחד.

הקשר בין שינוי לפחד ראשוני

לאמיגדלה נוח עם אזור הנוחות והרגלי החיים שלנו וכשמשהו או מישהו מנסה לשבש אותה, היא נזעקת ממקומה ונלחמת בכל כוחה על מנת למנוע את השינוי. המוח שלנו מתקשה להבחין איזה שינוי גרם להפעלת מנגנון הפחד – פיזי, רגשי, אינטלקטואלי או חברתי. לא משנה הסיבה, מנגנוני ההגנה בגוף רואים בשינוי את המפלצת התורנית שגורמת לנו לפחד, את הנמר המפוספס מהג'ונגל.

השינוי מעיר את האמיגדלה שחוסמת את הגישה למוח הקדמי שאמור להכיל את השינוי ולהפכו להרגל והופכת למפלצת תלת ראשית שמותירה בידנו שלוש ברירות: להתנגד – להילחם בשינוי, לקפוא ולא לעשות כלום או לברוח ממנו.

גודל ומהירות השינוי

שני הפקטורים שקובעים את רמת הפחד, שממנה נגזרת רמת מעורבותה של האמיגדלה הם גודל השינוי ומהירות יישומו.

שליטה במהירות השינוי ומזעור שינויים  

לא תמיד יש אפשרות לשנות את גודל השינוי וכדי ליישמו אחת הדרכים (היכן שניתן)  היא לשלוט במד המהירות שלו ולפרק את ה- "זבנג וגמרנו" לשינויים קטנים, לזבנגים קטנים שעוקפים את רגש הפחד ולא מעירים את מפלצת האמיגדלה מרבצה.

שינוי ההדרגתי שעוקף את מנגנון הפחד במוח מצליח להגיע לאט אך בבטחה לחוף המבטחים שלו בקורטקס ושם להפוך שינויים קטנים להרגלים קטנים.

על הדרגתיות מחכמת הבריאה

את הרעיון לפרק שינויים גדולים לקטנים אפשר ללמוד מן הבורא ומן הבריאה. הקב"ה הרי יכול היה לברוא  את העולם ברגע אחד אך בא לקראתנו ומשך את הזמן וסיים את בריאתו בששה ימים. השמש בבוקר זורחת לאיטה בבוקר ולא קופצת לטבור השמיים כדי לתת לעינינו להתרגל במעבר בין החושך לאור. אם נביט באופן רציף בפרח מרגע הזריעה עד שיגיע לשיא פריחתו, השינויים שנחווה יהיו כמעט בלתי נראים. גם תינוק שרק יצא מרחם אמו מסוגל לצעוד לבד רק אחרי שנה של זחילות.

"אנו רגילים כל כך להגדיל ולהאדיר את עולם התורה והמצוות וכאשר מגיעים לעולם המעשה, הכול תלוי במעשים קטנים דווקא! … וצריך כל אחד לשפוט בעצמו מתי דבר אחד מכביד עליו ומיד יניח אותו. המתחיל בעבודה ישאל איך מעשים קטנים כאלה יכולים לנטוע בטבעו איזו מידה. וכאשר ימשיך באותה פעולה חודש ויותר … אותה פעולה נהפכה אצלו לשגרה…" (עלי שור – רבי שלמה וולבה)

 

 "מסע בן אלף קילומטרים חייב להתחיל בצעד אחד " (לאו טסה)

פרשת חקת – על מה ולמה על פי הפרד"ס

על מה?

הפרשה נפתחת בסוגיה הלכתית ארוכה בעניין מצוות פרה אדומה (המטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים) והלכות טומאת מת. לאחר מכן מתחילה הפרשה לתאר את קורות בני ישראל במדבר סיני בשנת הארבעים ליציאת מצרים (בניגוד לפרשות הקודמות בחומש, שתיארו את האירועים בשנה השנייה). מרים הנביאה מתה, והעם מתלונן על מחסור במים. ה' מצווה את משה רבנו לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. משה, בכעסו על בני ישראל, מכה את הסלע ומוציא מים. ה' קובע שמשה ואהרון חטאו כשלא שמעו בקולו ולכן לא ייכנסו לארץ ישראל: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל – לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (כ', יב). משה מבקש ממלך אדום לעבור דרך ארצו; מלך אדום מסרב ועם ישראל עוקף את ארץ אדום. אהרון הכהן מת ובני ישראל מתאבלים עליו 30 יום; אלעזר בנו יורש את תפקיד הכהן הגדול. "הכנעני מלך ערד" נלחם בישראל; ישראל מנצחים ומחרימים את הערים שכבשו. נפשו של העם קצרה מטורח הדרך והם מתלוננים על מחסור במים ועל מאכלם המורכב רק ממן. ה' שולח נחשים המכישים את העם. כדי להתגבר על הנחשים מצווה ה' את משה לעשות נחש מנחושת, "ושים אֹתו על נס; והיה כל הנשוך וראה אתו וחי" (כ"א, ח). העם ממשיך במסע ומגיע לגבול ארץ מואב, ושר שם את שירת הבאר לאחר שנלחם בסיחון מלך האמורי ויכול לו. לאחר מכן נלחמים בני ישראל בעוג מלך הבשן ומנצחים גם אותו וכל זה כשהקב"ה בניסים גדולים לוחם את מלחמות בני ישראל.

מתרי"ג מצוות בפרשה: בפרשה שלוש מצוות עשה הנוגעות לנושא טומאה וטהרה – שריפת פרה אדומה, דיני טומאת המת ודין הזיה במי נידה.

ולמה?

• פרה אדומה –מצות פרה אדומה ניתנה לאלעזר הכהן, בנו של אהרון "…ונתתם אותה אל אלעזר הכהן…". שתי סיבות עיקריות לכך שלא אהרון קיים את המצווה למרות שהיה הכהן הגדול. הסיבה הראשונה נעוצה בעובדה שהיה שותף לעשיית עגל הזהב, ומכיוון שהפרה האדומה באה לכפר על חטא העגל אין זה יאה שיעסוק בה לפי כלל שאומר, אין הקטגור נעשה סנגור. רק לאחר השלמת תיקון חטא העגל עם בוא המשיח יוכל אהרון הכהן לעסוק במצוות פרה אדומה – העשירית במספר (לאחר שבמהלך המשכן ושני בתי המקדש היו תשע פרות אדומות). סיבה שניה, הפוכה מקודמתה, מדברת על גדולתו הרוחנית וקדושתו של אהרון שמושרש בבחינה עליונה ולא שייך לבחינה הנמוכה יותר, בסוד הטהור – הטהרה היא דרגה פחותה מקדושה. מצוות הפרה האדומה מכוונת לדור ארץ ישראל שאהרון (ומשה), לא נמנים עליהם.
• מה טעם המצוות פרה אדומה שמטהרת מתים – אומר מדרש תנחומא: "אמר שלמה המלך: על כל אלה (המצוות) עמדתי (הבנתי טעמן), ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (רחוקה מהבנתי)" – המילים "והיא רחוקה" שוה בגימטריה שלה ל"פרה אדומה". למרות שטעם פרה אדומה לא ידוע גם לחכם באדם, משתמשים בה כטעם נסתר למנהג רחיצת ידיים אחר שבאים מן המת (ביציאה מבית קברות), כרמז למי אפר פרה אדומה ורמז לתחיית המתים שכל העולם נזהר מן הטומאות (על פי רבנו בחיי).
• פרה אדומה כתיקון חטא אדם הראשון – נרמז בשם פרה מלשון פרי (עץ הדעת) והמילה אדומה מלשון אדם (הראשון). שורשו של האדם הראשון הוא מן העפר, מן האדמה. עירוב העפר במים שמגבל את גוף האדם ונותן לו את צורתו, דומה לעירוב אפר הפרה האדומה במים כחלק מתהליך הטהרה – סוד תיקון הגוף בחזרתו לשורשו, בכך ששריפתו מרמזת על תהליך המיתה. הזאת (זריקת) חומר אפר הפרה האדומה המעורב במים על אדם טמא רומזת על 'החלפת' החומר העכור (טומאת הגוף) בחומר מתוקן (אפר משריפת  הפרה במים).
• משה מכה בסלע – משה מוציא מים מהסלע על ידי הכאה בו. איזה מים חבויים בסלע? על פי הזוהר הקדוש, העולם כלול מארבעה יסודות: אש, רוח, מים ועפר – לכן גם בתוך סלע קיימים ארבעת היסודות, אלא שיסוד המים הוא החלש ביותר ואינו ניכר בו. על מנת לשנות את הטבע ולהפוך את המים ליסוד הדומיננטי בסלע, נדרש מצדיק (כמשה ואהרון) להיות בבחינת "אין" – להתבטל בפני הקב"ה ולייצר את הנס – מה שהופך גם את היסודות שבסלע לבחינת "אין" על מנת לעורר את יסוד המים מתוכם. המילה "סלע" מורכבת במילוי מהאותיות סמך – למד – עין. כשהכה משה בסלע פעם ראשונה ביטל את האותיות הראשונות של המילוי ס-ל-ע ובפעם השניה את האותיות האחרונות של המילוי ך-ד-ן ואז נותרו האותיות האמצעיות של המילוי מ-י-ם (לא לפי הסדר).
• מה היה חטאו של משה בפרשת מי המריבה ולמה נענש בחמרה על ידי הקב"ה שלא יכנס לארץ ישראל? קיימים מספר פירושים לסוגיה:
  • בפשט, על פי רש"י – משה נצטווה לדבר אל הסלע שיוציא מים ומשה הכה בו במטה – בכך החליש את כח הנס וגרם למחסרי האמונה לומר שנעשה בדרך תחבולה ולא על דרך נס.
  • על דרך המוסר – משה קרא למתלוננים על החוסר במים "המ(ו)רים", בכעס – ומשבא לכלל כעס, בא לכדי חטא, והקב"ה דקדק עליו שאין אדם גדול כמשה כועס לפני בני ישראל במקום שאין ראוי בו הכעס. ואין ראוי בו כעס, מאחר שדור המדבר עמד להכנס לארץ ישראל. ובארץ ישראל, שלא כמו במדבר, כמות הניסים תפחת משמעותית ובני ישראל יצטרכו לעבוד לכלכלתם, להילחם לבטחונם, לכבס בגדיהם (מה שקבלו ללא מאמץ מהקב"ה בצורה ניסית) ולהתרגל לאיטיותו של הטבע אל מול מהירות הנס – משה רבנו שהנהיג את העם בניסים גדולים, הקפיד על בני ישראל בצמצום דעתם וחוסר קליטתם כי חשב להנהיג את דור ארץ ישראל כדרך דור המדבר. כל דור המדבר התחלף במהלך 40 שנות הנדודים לקראת כניסתו לארץ ישראל והחל להתרגל לאיטיות הטבע ולקשייו. הפער בין מחשבתו של משה להתנהגות העם הוציאה ממנו את מידת הכעס שלא היתה במקומה והראתה שמשה ואהרון לא יכולים לצמצם את אורם הגדול ולהתאימו אל דור ארץ ישראל (המושווה לגוף לעומת דור המדבר המושווה לנשמה).
  • על דרך הגאוה – שאמרו משה ואהרון "נוציא לכם מים", בלשון מדברים בעדם, שהדבר נעשה בזכות גדולתם ולא אמרו "יוציא" (הקב"ה) להאדרת שם ה' לחיזוק שם ה' לחיזוק אמונת העם בו.
  • על דרך מיעוט אמונה האלוקים – משה הכה בסלע פעמיים. מילא, שלא מלא אחר הנחיית ה' לדבר לסלע ולא להכות בו, אבל למה פעם אחת לא הספיקה? למה הכה בו פעמיים – הדבר גרם לבני ישראל לחשוב שתשש כוחו של משה שנזקק להכות בסלע יותר מפעם אחת (שלא כמו שהכה בסלע בחורב פעם אחת) ולמיעוט אמונה בה' שמתרחק מבניו.
• ה' שולח בעם את הנחשים השרפים כי הלינו שנמאס להם מ"האוכל הקלוקל" – נמאס לעם מן ה-מן שירד מן השמים בכל יום. העונש שקיבלו על הוצאת לשון הרע וארס דבריהם על ה-מן שכלכל את בני ישראל 40 שנה היה בדמות נחשים שהוציאו את ארסם על מוציאי לשון הרע מבני ישראל – מידה כנגד מידה. ולמה נחש? הנחש שקיבל את העונש לאחר חטא האדם הראשון שיאכל עפר כל חייו, נשמע אמנם עונש חמור בתחילה אך למעשה, הובטח לו מזון בשפע ללא כל מאמץ. הבעיה היחידה היא שכשיש שפע כה רב, הצורך בתפילה לבורא העולם לספק מזונות מתייתר וגם האמונה בו מתערערת. לעומת זאת הדאגה אם ה-מן שיורד משמים פעם ביום ירד גם מחר, מחזקת את האמונה בבורא עולם ומקרבת את האדם אל בוראו בתפילה, תחינה ובקשה, תוך הכרה שהוא הזן ומכלכל את עולמו. עם המאיסה ב-מן, ירדו מוציאי לשון הרע, לדרגת הנחש שמתריסים בבורא ומאבדים את אמונתם בו ולכן נשלחו בעם הנחשים ללמדם מוסר ולקח.
• המאיסה ב-מן של דור ארץ ישראל – דור המדבר הרוחני שייך לדור ה-מן, דור התורה. והתורה כולה טוב ואין בה בירור בין טוב לרע. ה-מן היה עבור דור המדבר אוכל רוחני שאינו מוציא פסולת וכולו מתעכל בגוף. דור ארץ ישראל שנבנה במהלך שנות הנדודים במדבר ביקש להיות בעולם הזה, לפעול בו ולהתמודד בתוכו וזה היה שורש המאיסה ב-מן. דור ארץ ישראל חפץ בלחם מן האדמה ולא מן השמים, לחם עם פסולת ובירורים בין טוב לרע – לקבלת שכר על עבודה ולא לקבל מתנות חנם כפי שקיבלו באמצעות ניסי המדבר. הבעיה היא שעבודת בירורי הטוב מן הרע היא עבודה קשה ובדרך עלול להשכח הצורך בתורה ובחיבור בין הארציות לרוחניות. מאיסת ה-מן של בני ישראל מלמדת על הקושי הרב בחיבור שמים וארץ, בין גשמיות לרוחניות – בקידוש החומר – וזלזול העם ב-מן, הוא שורש לחטאי ישראל בדורות הבאים ולעונשים הכבדים שקיבלו בעטיים.
• פרשת נחש הנחושת – הצבת נחש הנחושת על ידי משה על עמוד גבוה לרפואה לאחר מאיסת העם ב-מן, הוא לימוד גדול לפני הכניסה לארץ. דור ארץ ישראל עומד להכנס להנהגה של הטבע ועלול לשכוח את הקב"ה ולחשוב שהעולם החומרי מתקיים מעצמו ואין צורך בשפע רוחני שיקיימו. הצבת נחש נחושת על נס, שאליו בני ישראל נשאו עיניהם לרפואה ביקשה להראות לעם כי שורש הרע, אף הוא מונהג על ידי הקב"ה ושורשו הרוחני בשמים. ואין נחש הארץ יכול לעשות מאומה בלי שה' יקיימו בשורשו הרוחני למעלה. ואם ברצונו להפוך את סמל הרוע לסמל רפואה, כך יהיה, כי רצון הקב"ה הוא הרצון שמניע את כל העולם.

יוסף איזנברג: 052-2499932    Yossef.aizenberg@gmail.com

• צבא – צוק איתן
• על גלות וגאולה.
• סימני גאולה – כלליים, היסטוריים ואקטואליים.
• מאירועי אחרית הימים.
• על אסטרולוגיה ויהדות
• שואה – מסע עדים במדים מטעם הצבא בשילוב היבטים היסטוריים, הרהורים, תובנות ושאלות (כולל סרטונים, תמונות ומוזיקה).
• הישארות הנפש – גלגולים, רגרסיות, מוות קליני, דיבוקים, סיאנסים…
• גבר ואישה על פי היהדות.
• פלאי הבריאה – על נס וטבע, על הפלא שנקרא אדם (עולם קטן). התבוננות בבריאה. מדענים שמגלים תגליות וממציאים המצאות מהתבוננות על בעלי חיים למשל.
• מדע מול תורה
• יהדות מול שאר הדתות ואתאיסטים – ומה זה בכלל עם סגולה?
• נפש בריאה בגוף בריא – הקשר בין הגוף הגשמי (נפש בהמית) לבין הנשמה (הנפש האלוקית). מבשרי אחזה אלוק.
• חלומות בראי היהדות.
• נביאי שקר
•  עולם השקר
• גלגולי נשמות – סיבות וכללים, גלגולים בהיסטוריה, סוגי גלגולים, דיבוקים, סיפורי גלגולים…
• השתלשלות היהדות – מסע היסטורי – אישים, אירועים, ספרים וזרמים.
• כלי העבודה של חכמי ישראל ומקובלים – אותיות, מספרים, גימטריות, החלפת אותיות, צפונות בתורה, נוטריקונים, גילוי אליהו, 13 מידות שבהם נדרשת התורה, טנת"א…
• מלאכים ושדים, גן עדן וגיהינום.
• תורות משמים זאת שבכתב וזאת שבעל פה – תורה מן השמים ומה יש בה. הוכחות לוגיות לתורה משמים ולאמתותה לעומת דתות אחרות.
• מבנה הפרד"ס – פשט, רמז, דרש, סוד.
• נבואות שהתגשמו – שכבר התגשמו ומה שמחכה לנו.
• אמונה וביטחון – כולנו מאמינים, השאלה במה?
• מבואות לתורת הקבלה – היכרות עם שפת הקבלה, במה היא מתעסקת, מה מקורותיה, אישים, ספרים וזרמים בה, האם מותר ללמוד אותה ועוד…
• סיפור אישי על חזרה בתשובה
• קאיזן בדרך לתשובה – צעדים קטנים בדרך לתשובה – גרגירים של תשובה.
• תפקיד הייסורים בחיים
• עבודת המידות – כעס, גאווה, כבוד, שמירת הלשון, קנאה, עצלות, נתינה, שפיטה לכף זכות…
• מסע הנשמה ממחצב הנשמות עד לאחר המוות.
• תשובות לשאלות הגדולות – בורא לעולם? תכלית העולם? תכלית האדם? גיל העולם? בחירה חופשית? גוף ונשמה? השגחה כללית ופרטית? איפה היה אלוקים בשואה?
• פרימת פלונטרים: צדיק ורע לו, כל אחד והאמת שלו, דילמת אבן הבוחן, בחירה מול ידיעה, גוף ונפש, ,אלו ואלו דברי אלוקים חיים, החסידות והמתנגדים, מלאכה מול עבודה, אבולוציה מול בריאתנות, נס מול טבע…
• מסגור מחדש של חיינו על פי היהדות והקבלה – ערבות הדדית, אסטרטגיה לחיים, השינוי כשגרה, התבוננות, חזק בחוץ – חלש בפנים, השתקפות עצמך אצל אחרים, רמזי חיים – מודעות לעצמי ולסביבה, מיקוד, המסך והאור החוזר – לשבר את הטבע, ואין הדבר תלוי אלא בי, ניפגש באמצע, אין ברירה , השתדלות בכוונה והתלהבות בעשייה, השקטה והתבודדות, הדרגתיות, מפסיד השלמות, החיים – ההצגה הטובה בתבל, התמדה היא הצלחה, בקרת ביצועים, להיות בשמחה, התרחקות מסביבה המשפיעה לרעה על התיקון, לספור עד עשר.

 

פרק 3 – אליהו החבר הדמיוני שלי

מקור: פרק 3 – אליהו החבר הדמיוני שלי

תכלית העולם והאדם – חלק ב'

מקור: תכלית העולם והאדם – חלק ב'

תכלית העולם והאדם – חלק א'

מקור: תכלית העולם והאדם – חלק א'

פרק 1 – פיגוע

מקור: פרק 1 – פיגוע

בן כמה העולם באמת – יהדות מול מדע

מקור: בן כמה העולם באמת – יהדות מול מדע