מיקומו של מרכז השליטה היה חסוי. הפעילות שנעשתה בו, הייתה ידועה לקבוצה נבחרת בלבד, וגם היא לא ראתה את כל התמונה. חברי העילית שאיישו את מרכז השליטה קראו לעצמם 'רקטורי הגריגורי' ולהתכנסויותיהם השבועיות, 'אסיפה שבועית של חברי ועדת רקטורי הגריגורי' – א"ש שחור"ה.
תפקידה העיקרי של האש השחורה היה לקבל החלטות על חיי בני האדם בספירה החדשה ולדאוג ליישומן בשטח על ידי סוכנים מפיצים. הם הפכו לכוח המניע של העולם לאחר סיומה של מלחמת הדתות הגדולה. הם מילאו חלל גדול שנפער בליבותיהם ובמוחותיהם של בני האדם.
רקטורי הגריגורי, באמצעות ניהול ממוקד ויעיל, השתלטו שלב אחר שלב על חיי בני האדם מבלי לחשוף את עצמם. סוכני הרקטורים, שהיו פזורים בעולם הפיצו את דברם.
מי היו אותם רקטורי הגריגורי?
מי היו אותם סוכני הרקטורים?
איך אפשר לזהות אותם?
אם אינכם רקטורי הגריגורי או סוכניהם, אל תצפו לתשובות פשוטות.
אינכם בשלים עדיין.
הראשון שנכנס לחדר הישיבות היה האדבוקט, אחריו נכנסו המדען, המהנדס, האדריכל, המורה, הבנקאי, המדינאי, האומן והספורטאי. הם תפסו את מקומם סביב שולחן הדיונים. במרכז השולחן היו פזורים מגשי זהב עמוסים במטעמים ומעדנים כיד המלך ובקנקני משקה צבעוניים. כלי אוכל מוזהבים היו מונחים על פי מיטב המסורת הגריגורית (כלומר באי סדר מוחלט) בצידי השולחן. הרקטורים שנכחו בחדר הישיבות המתינו להגעת שאר חברי האש השחורה בדומייה. המראות והריחות של ארוחת המלכים השתיקו אותם מאחר ומרב תשומת לבם נסב סביב בליעת רוק.
אחת התכונות המרכיבות רקטורים וסוכנים גריגורים היא יכולת הריכוז שלהם שכוללת התמקדות בנושא אחד. כל השאר הופך למטושטש ולחסר חשיבות. תכונה נוספת שמרכיבה את פזל ארבעת החלקים של גריגורי מצוי, היא התמכרותו חסרת המעצורים לתענוגות הגוף הבסיסיים ביותר. את התכונה השלישית שלהם אפשר לתמצת בעקשנות ודבקות חסרת פשרות במטרה והתכונה הרביעית קשורה במראה המטריד שלהם.
הבעיה עם גריגורים היא דפוסי התנהגות לא צפויים כאשר קיימת התנגשות בתוך פזל ארבע התכונות של הגריגורי מצוי.
הגנרל הוביל את הקבוצה השנייה של הרקטורים אל תוך החדר. השף, הנוטר, הסקסולוג, הרוקח, המשנע, המודליסט, העיתונאי ולבסוף הפילוסוף, שהשלים את רשימת שמונה עשר הרקטורים של האש השחורה. יושב הראש, הגריגויו"ר, נכנס אחרון לחדר הישיבות וסגר אחריו את הדלתות.
חדר הישיבות היה חלק מאולם גדול שחולק למספר מרחבים. זה היה גם המרחב היחידי שהיה מואר, כל השאר היו חשוכים ומופרדים זה מזה במסכי בד שחורים.
הנוכחים בחדר התרוממו מכיסאותיהם עם היכנסו של הגריגויו"ר, הצדיעו בידם הימנית, אחזו במבושיהם בשמאלית, ופה אחד קראו בקול שלוש פעמים ברציפות "הדרך לגן עדן רצופה כוונות רעות, אתם העדר ואנו הרועים". לאחר מכן התיישבו הרקטורים והמתינו לפתיחת הדיון השבועי על ידי היו"ר.
האדבוקט הרים לרגע קט את פאתו הנוכרית וגרד את קרחתו החלקה. הגריגויו"ר הביט בו ופתח בדברים.
"חברים יקרים, הדרך שאנו סוללים לבני האדם נעשית בצורה טובה אך לא בקצב הנדרש. הזמן הופך להיות גורם קריטי בהצלחתנו. עלינו להפעיל את הסוכנים בצורה יותר אינטנסיבית, לדרוש מהם הרבה יותר. הצלחתם היא הצלחתנו, והצלחת כולנו תביא לנו את הגאולה המיוחלת שלה אנו מחכים משחר ההיסטוריה. הגבירו את המאמצים במציאת הספרים האסורים, סירקו את העולם אחר מטיפי הדת שירדו למחתרת והגלו אותם, המציאו חוקים, פזרו המלצות, עשו את כל ההכנות הנדרשות…"
"האם ההנחיה של חופש בחירה, עדיין בתוקף?", קטע האדבוקט את דברי הגריגויו"ר.
הייתה זה פגיעה גסה שלא תסלח לקטוע את דברי הגריגויו"ר. רקטורי הגריגורים שידעו כבר בעבר את הקלות שבה שלף היו"ר את חרבו המוזהבת והכתימה בדם זה הקוטע את דברו המתינו לתגובתו שלא איחרה לבוא.
לאחר שראשו הקירח של האדבוקט התגלגל לאיטו על השולחן ונבלם על ידי מגשי הקינוחים המתוקים, השלים הגריגויו"ר את דבריו, "עשו את כל ההכנות הנדרשות תחת ההנחיה של חופש הבחירה, עד כאן דברי הפתיחה שלי".
לאחר מספר שניות של דומייה, על מנת לוודא שאכן דברי היו"ר הסתיימו, נעמדו כל הרקטורים, פרט לאדבוקט שגופתו נטולת הראש נשרה על הרצפה, מחאו כפיים בקצב מתגבר ומילאו את החדר בשריקות צורמות. לאחר מכן התנפלו על מגשי האוכל וקנקני השתייה כמיטב המסורת הגריגורית (כלומר בידיים חשופות ובפיות פעורים) עד פירור האוכל האחרון וטיפת המשקה האחרונה.
הסעודה הגריגורית ארכה, כמו תמיד, שבע דקות והסתיימה עם הכרזתו של הגריגויו"ר על תחילת הדיון. כלי האוכל המרוקנים סולקו מן השולחן על ידי גמדי האש השחורה, יחד עם חלקי גופתו של האדבוקט. הרקטורים הניחו על השולחן את תיקי הפרויקטים שבהם עסקו במהלך השבוע החולף.
האדריכל: "במהלך השבוע האחרון הוסבו 627 בתי תפילה להיכלי הספירה החדשה. סה"כ מעל לשבעים אחוזים של בתי התפילה הרשומים ברחבי העולם הפכו למעוזי הפצת דברי האש השחורה".
המורה: "הסתיים משאל העמים בדבר נושאי הלימוד של הספירה החדשה בבתי הספר. הרוב הכריע לבטל מיידית את לימודי ההיסטוריה, האזרחות והדת".
העיתונאי: "תפוצת עיתון האש השחורה עברה את החמישים אחוז בסקר שערכתי. עוד עשר מדינות נוספו לרשימת התפוצה שמונה 67 מדינות ברחבי העולם. שאר העיתונים נמצאים במעקב מתמיד ונכנסים לרשימת החיסול על פי חומרת דבריהם וכמות קוראיהם".
העדכונים נמשכו עוד מספר דקות. בזה אחר זה דיווחו בקצרה הרקטורים על התקדמות פעילויותיהם ומבט של חוסר שביעות רצון החל להתפשט על פניו של הגריגויו"ר. עיניו ריצדו בחוריהם. פיו החל מזיל ריר. ידיו עטויות הכפפות שיחקו בעצבנות בנדן החרב המוזהבת. הוא התרומם מכיסאו והחל לנוע באיטיות לכוון אחד המרחבים החשוכים של האולם. הרקטורים עקבו אחר צעדיו במבטים מודאגים.
עדיין לא הגיע הזמן.
זה לא היה המרחב שלו קיוו.
הלוט הוסר ואור בוהק העיר את הטורפים ממנוחתם. מאחורי מסך הבד השחור ניצב כלוב מוזהב שהכיל בתוכו את הטורפים, יצורים מעוררי חלחלה עם ניבים משוננים וטופרים חדים כתער. הם התעוררו. אחד מהם פער את לועו ומלתעותיו האימתניות נחשפו. דם טפטף מתוכן. לאחר שעיני הרקטורים התרגלו לאור הבוהק, הם הבחינו בשני טורפים שנותרו רבוצים ללא ניע. במבט נוסף היה אפשר להבין את הסיבה. הם שימשו כמנה עיקרית בארוחתם של הטורפים האחרים. עורם היה קרוע, אבריהם הפנימיים ריפדו את רצפת הכלוב ועיניהם נעקרו ממקומם.
"מין אוכל את מינו", שאג הגריגויו"ר, "יצר ההישרדות חזק יותר מכל ערך, מוסר או מצווה". הוא המתין מספר שניות פנה לכוון חברי האש השחורה ובקול אבהי המשיך ואמר "אין קל יותר מלהפוך יונקים אוכלי בשר לטורפים חסרי ערכים האוכלים האחד את השני. כל מה שצריך זה ליצור את הסביבה המתאימה לכך".
הרקטורים הנהנו.
"התרופפות המשמעת באש השחורה יצרה את הסביבה המתאימה לאדבוקט לקרוא תגר על מנהיגותי. הפרעתו בדברי הפתיחה שלי הייתה איתות למרד. יצר ההישרדות שלי חיסל את ניסיון המרד עוד לפני שהתחיל. אני לא מצפה לפחות מכם".
הרקטורים הריעו לדברי הגריגויו"ר.
האור במרחב שבו עמד הכלוב כבה ומסך הבד שב למקומו.
הגריגויו"ר המשיך את דבריו לחברי האש השחורה "אני מצפה שכך תפעלו מול הסוכנים שלכם, אני רוצה שליטה מלאה".
"שליטה מלאה" קראו פה אחד הרקטורים אחרי מילותיו האחרונות.
הגריגויו"ר שב למקומו. "אל תתנו לדברים הזניחים והפעוטים לחלוף לידכם בלי תגובה. כל דבר זניח ופעוט יכול לצמוח לדבר גדול ומשפיע ואז הטיפול בו הופך למורכב ומסובך ולפעמים גם בלתי אפשרי".
הנוטר סידר את הרטייה שכיסתה את עינו הימנית והצטרף למחיאות הכפיים של שאר הרקטורים. העיתונאי רשם בפנקסו מספר הערות. המילה "מסכות" הופיעה בו.
"תשתמשו בחופש הבחירה של האדם ככלי ולא כמכשול. נצלו זאת בחוכמה וישועתנו תהיה קרובה מתמיד". הפילוסוף סידר את המגבעת השחורה שעל ראשו ובחן בניירותיו האם תורתו החדשה תואמת את דברי היו"ר. "אל תשכחו מאין באתם. אל תטפחו לעצמכם על השכם כל עוד משימתנו לא הושלמה. אין לכם מספיק מידע כדי להבין את כל התמונה אבל נצרו בלבכם את דבריי כי הגאולה בהישג יד ומימושה תלוי בנו, ובנו בלבד".
הרוקח לחש מספר דברים לרשמקול הקטן שהיה תלוי על צווארו. צעיף שחור עטף אותו.
"ולפני שאסיים את דבריי", הגריגויו"ר הביט ברקטורים וידע שהשינוי שביצע בהתנהלות הדיון הצית שוב את אש היצירה באש השחורה, "ולפני שנעבור למרחב סמאל, טיפ קטן שיעזור לכם לכלכל את צעדיכם בתבונה …" לחשושים החלו להישמע בחדר הדיונים. אזכור מרחב סמאל הסיט לחלוטין את תשומת ליבם של הרקטורים מדברי הסיכום של היו"ר. "בתוך מגוון רחב של אפשרויות, בחירת הנכונה מבין כולן, הופכת את המשימה לבלתי אפשרית. הציפו את האדם באפשרויות והוא יעבור לשליטתכם".
הלחשושים התגברו כשמסך הבד השחור החל להיפתח.
זה היה הזמן.
זה היה המרחב הנכון.
תאורה עמומה נדלקה במרחב סמאל. הרקטורים מיהרו לכוונו ותפסו את מקומם סביב למזבח. היה זה מזבח עשוי זהב שתאם את מידותיו של אדם. קרנותיו היו מצופות ביהלומים ופנינים שובצו ברגליו המעוקלות.
אל המרחב ירדה מן התקרה הגבוהה, על גבי נברשת נרות, העלמה. היא הייתה עירומה. היא לא התביישה. לא היה לה ממה. שערה האדמוני זרח לאורם החיוור של הנרות הצבעוניים שהיו נעוצים בפמוטי הנברשת. עיניה הבהירות היו פקוחות לרווחה. היא לא מצמצה. אישוניה המוגדלים הוסיפו ליופייה. חיטובי גופה שקרבו מן התקרה אל המזבח סחטו קריאות התפעלות מהרקטורים שהמתינו להגעתה בסבלנות של שתיינים הממתינים לתורם בחנות משקאות.
הגריגויו"ר הביט על הנעשה ממקום מושבו בחדר הדיונים ועצם את עיניו. אחד מגמדי האש השחורה ניגש אליו ולחש באוזנו "מה עושים עם האדבוקט?"
הגריגויו"ר, עיניו עצומות, השיב לגמד בזו הלשון "תזרוק את הגריגורי המזויף לטורפים".
"איך ידעת?"
"קרחתו החלקה"
"הבנתי"
הגריגויו"ר קם מכיסאו, שלף את חרבו המוזהבת, ניקה את כתמי הדם שעדיין היו מרוחים על המאכלת החדה וצעד לאיטו לכוון מרחב סמאל.
מסע עץ החיים 