הקשר בין יום ההולדת שלי לסוף העולם…

ב-27 ביולי (יום ההולדת שלי למניינם) הירח יהפוך אדום וסוף העולם יגיע. לדבריהם, סימנים נסתרים בתנ"ך (ובעיקר בברית החדשה) מעידים שליקוי הירח הקרוב יהיה גם האחרון שלנו. הם מסתמכים ביחקר על פסוק בספר יואל: "השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא" ובספר יוחנן: "וארא בפתחו את-החותם הששי והנה רעש גדול ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם".

https://news.walla.co.il/item/3175172?utm_source=whatsup&utm_medium=sharebutton&utm_term=social&utm_content=whatsup&utm_campaign=socialbutton

לרגל המאורע שמתרחש באופן אירוני ביום ההולדת שלי (למניינם) מביא שוב את מה שכתבתי לפני כשנתיים בנוגע לארבעה ירחי דם.

סימנים מן השמים

בחג סוכות תשע"ו התרחשה תופעה אסטרונומית מיוחדת ונדירה שנקראת "ארבעה ירחי דם"

מה זה ירח דם ומהם ארבעה ירחי דם?
ירח דם – ירח הנצבע בצבע אדום כתוצאה מליקוי לבנה שבה כדור הארץ עומד בתווך שבין השמש והירח. בעקבות שבירת קרני השמש ע"י כדור הארץ, נצבעת הלבנה באדום. התופעה מתרחשת בדרך כלל כל כמה שנים.
ארבעה ירחי דם – תופעה נדירה שבה מתקיימים ארבעה ליקויי ירח ברצף – כל חצי שנה ליקוי ירח (כל המהלך אורך שנה וחצי). מאז שהתחילו לבדוק את הנושא, גילו אסטרונומים שבמהלך 500 ומשהו השנים האחרונות רצף של ארבעה ירחי דם התרחש רק ארבע פעמים בהיסטוריה ובכולם הייתה השפעה מטלטלת על העם היהודי:
1. בשנים 1494 – 1493: מיד אחרי גירוש יהודי ספרד (1492), וגם גילוי אמריקה.
2. בשנים 1950 – 1949: אחרי קום המדינה ומלחמת השחרור.
3. בשנים 1968 – 1967: במלחמת ששת הימים כאשר ישראל שחררה את ירושלים.
4. בשנים 2014 – 2015 : תשובה בסוף הפוסט…

בכל ארבעת הפעמים שבהן התרחש הרצף, ליקויי הירח קרו תמיד בט"ו בניסן ובט"ו בתשרי כך שהרצף תמיד אירע בחגי ישראל המציינים את יציאת מצרים: פסח-סוכות-פסח-סוכות.
הרצף הרביעי והאחרון בהחלט ל-6000 השנים שהוקצבו לנו, קורה בימינו – תחילת הרצף האחרון החלה בחג הפסח לפני שנה וארבעה חודשים בט"ו בניסן תשע"ד והמשיך בסוכות תשע"ה ובפסח תשע"ה. ליקוי הירח האחרון יתרחש בסוכות הקרוב: ט"ו בתשרי תשע"ו.

יחודיותו של הרצף האחרון:

בכל ליקויי הירח הקודמים לא נראה הליקוי בישראל אבל הליקוי של סוכות הקרוב יתרחש ממש מעל שמי ישראל. ובישראל, המקום שבו נוכל לצפות בפלא האדום בצורה הטובה ביותר יהיה, איך לא, בירושלים.
הירח בסוכות הקרוב הולך להיות במסלולו האליפטי במקום הקרוב ביותר לכדור הארץ כך שגודלו של הירח יהיה גדול בכ-30% יותר מהרגיל – ירח דם ענקי שיהיה תלוי בשמים ממש מעל ראשנו.

אז מה הולך להיות בסוכות הקרוב?

התשובה נמצאת, כמובן, בכתובים – בספר יואל (נביא מהתרי עשר)
"ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן. השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (יואל פרק ג' פסוק ג' ו-ד') – ובמילים פשוטות גאולה וימות משיח!
על פי הגמרא במסכת סנהדרין מתארים את ימות המשיח באופן זה: "בששית קולות, בשביעית (שנת שמיטה) מלחמות, במוצאי שביעית, בן דוד (משיח) בא (סנהדרין צז, עמוד א')
ושנת תשע"ה היא, למי ששכח, שנת שמיטה…
אין עוד הרבה זמן לבדוק האם השילוב של מופתי השמים עם דברי הנביאים וחכמי הגמרא מרמזים על תחילת הגאולה בשנה הבאה, אבל כל מה שנותר הוא לכסוס ציפורניים במתח, להביט אל השמים בפליאה ולקוות שמשהו ישתנה לטובה, ומהר, כבר בשנה הבאה.
ואם כלום לא ישתנה והעולם ימשיך להתנהל ברשעותו, שנאותיו, שקריו, במוסר הכפול שלו ובחוסר הצדק שבו, היו בטוחים שנמצא סימנים ורמזים חדשים שיטעו בנו תקווה וציפייה לשינוי המיוחל שכולנו ממתינים לו מאז בריאת העולם – לחיות בעולם שכולו חסד ורחמים, אמת וצדק, אהבה ושלום.

 

האם מותר לחשב את זמן הגאולה?

 "…וכאשר יתקרב ימות המשיח אפילו תינוקות יהיו עתידים למצוא חכמות נסתרות ובזמן ההוא יתגלה זמן הקץ לכל העולם…" (הזוהר חלק א' דף קיז' ע"א)

וראו זה פלא כמה זמן הייתה גנוזה חכמת הקבלה וכיום מכה שורשים ורבים הפירושים ונגישים גם למי שלא תלמיד חכם…

רבי עקיבא:

"תיפח נפשם של מחשבי קיצין" אמר רבי עקיבא והתכוון לכך שבמידה והידיעה על בוא הגאולה שתסיים את בחינת העולם הזה, תיוודע ברבים, תבוא גם הקץ על בחירת האדם. אם אנו יודעים בוודאות על דבר מה שאמור להתרחש בתאריך מסוים, אנו מתכוננים לקראתו, מסמנים אותו ביומן וממתינים לבואו. וכאשר אותו דבר הוא הדבר בהא הידיעה, נשוב במהרה מחטאינו, נחזור בתשובה שלמה (כדי לצבור זכויות ולצפות לשכר שבצדן), נתפטר מעבודתנו, נקרא תהלים בכל יום ו…נקווה לטוב. מה שבטוח הוא שהבחירה אצל האדם תאבד כמו במקרה שבו ייוודע לאדם תאריך מותו.

אבל לא רק זאת הסיבה שלא לגלות את תאריך הקץ. החשש הוא מה יקרה אם התאריך יגיע והקץ לא יבוא. או אז הבעיה מחמירה אף יותר. האמונה מתחילה להתערער ובמקום לקרב את הגאולה התרחקנו ממנה הרבה הרבה.

הרמב"ן:

הרמב"ן תהה האם האיסור הגורף על חישובי קץ הימים, נוגע רק לדורות מוקדמים ואילו בדורות הקרובים לזמן הגאולה, האיסור מתבטל ואפשר ואפילו נדרש להתעסק בנושא.

"לא ידעתי מה חילוק יש בין הדורות הרחוקים מן הגאולה לדורות הקרובים לגאולה, אך לטעם מציעא ניתן לבאר במקצת מאי שנא בין הדורות הראשונים הרחוקים מן הגאולה לדורות האחרונים הקרובים אל הגאולה."

המשל של המגיד מדובנא ברוח הרמב"ן:

מסופר על אדם שנסע עם בנו לחתונה המתקיימת בעיר רחוקה. אחר שעברו כברת דרך קצרה שאל הבן את אביו: אבא – מתי כבר נגיע לחתונה, ענה לו אביו: בני – הלא ידעת כי החתונה מתקיימת בעיר רחוקה מאוד מעירנו וזה רק עתה יצאנו לדרכינו והנך כבר רוצה לדעת מתי נגיע. כאשר הגיעו סמוך לעיר בה מתקיימת החתונה שאל האבא את העגלון: כמה זמן עוד נותר לנו להגיע אל העיר, כי כבר רצה ללבוש את הבגדים המיועדים לחתונה. כשמוע הבן שאלה זו מאת אביו, מיד שאלו: אבא – והלא קודם אמרת לי שלא צריך לשאול אלא להסיח את הדעת כדי שלא תיקשה הדרך עלינו, ענה לו אביו: בני – קודם היינו עוד רחוקים ולא כדאי היה לחשוב על כך, אבל עכשיו שאנו קרובים צריך לדעת בדיוק אימתי נגיע למחוז חפצנו על מנת שנוכל להכין את עצמינו להיכנס בבגדים המתאימים לחתונה.

והנמשל: אמנם חז"ל אמרו כי צריך להסיח את הדעת, אולם לא אמרו זאת אלא לבני הדורות הראשונים אשר היו רחוקים מן הגאולה, שכן ידעו הם ברוח קודשם כי עוד חזון למועד הגאולה, לפיכך אמרו להסיח את הדעת כדי שלא תכבד הצפיה, לא כן אנו החיים ממש בעיקבתא דמשיחא, שרי לן לברר לחקור ולדרוש אימתי אתי, כי על כן צריכים אנו להכין עצמנו על מנת שנהיה ראויים לביאת גואל צדק. ועדיין צריך עיון בזה ובטעמים הנותרים." (הרמב"ן – ספר הגאולה מאמר רביעי).

בעיתה אחישנה:

 "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (ישעיהו ס, כב).

כך מתואר בספר ישעיהו תזמון הגאולה, על ידי אמירת דבר והיפוכו. הגאולה תגיע בזמנה וגם תגיע לפני הזמן. איך הדברים מסתדרים? התשובה בגמרא (סנהדרין צח) לסוגיה היא "זכו – אחישנה; לא זכו – בעתה". כלומר אם יגיע לנו יחישו לנו את הגאולה ואם לא היא תגיע בעתה. אם נלך בדרך התורה והמצוות הגאולה תגיע כהרף עין לפני תום הזמן המוקצב לעולם ובמידה והדרך שבה נלך תהיה שונה אזי נגיע אל הגאולה בזמן שנקבע. זוהי בעצם גם הבחירה שלנו בעולם איך נרצה להגיע אל התכלית: בדרך תורה – אחישנה או בדרך ייסורים – בעיתה.

גם המשיח יגיע בצורה שונה בכל אחד מן המקרים. בעתה יגיע על חמור (מלשון חומר) ובאחישנה על כנפי נשרים. אז איך היינו רוצים שהמשיח יגיע? כמה מהר אנו רוצים להגיע את הגאולה? הכל מסתבר תלוי בנו.

אפשר לתאר את "בעתה אחישנה" גם ככביש מהיר שממנו יוצאים מחלפים והוא מסתיים בקצה המדינה שממנה והלאה עוברים למדינה אחרת. כל אחד מהמחלפים מכונה בנמשל "זמן מסוגל לגאולה" ואם נהג המכונית נוסע על הכביש המהיר מבלי להביט על היציאות האפשריות בדרך, ימשיך עד קצה הכביש ושם יצטרך לתת דין וחשבון למה לא עלה על אחד המחלפים שהיו מביאים אותו אל היעד בלי לבזבז כל כך הרבה דלק וזמן ובלי לשחוק את המכונית.

משיח בפוטנציה:

בכל דור קיים משיח בכוח (בפוטנציאל) ובכל דור יש זמן מסוגל להביא את הגאולה ב"אחישנה" אבל אם לא נשים לב לתמרורים, נמשיך בדרך הארוכה ביותר והשוחקת אל היעד. מצד שני אנו עלולים להתבלבל ולדמיין שמחלף לפנינו, וכשנעלה עליו נגלה שטעינו ואז אנו עלולים לאבד שליטה על הרכב ולהתדרדר לתהום.

טעויות כאלו נעשו לאורך השנים וניסיונות להחיש באופן מלאכותי את הגאולה גרמו לרבים לבלבול ולתהייה האם תגיע אי פעם הגאולה והאם תורת האמת מתחילה לזייף. את המחלפים לאורך הכביש המהיר אנו בעצם בונים תוך כדי נסיעה ורק אם נדע לבנות אותם כמו שצריך, נוכל לאותת ולפנות אליהם ולהגיע לגאולה לפני שהכביש יסתיים.

ישנן תקופות שאם באותה עת יעשו תשובה היא תתקבל ביתר שאת ותבוא הגאולה, והם נקראים "זמני פקודה", אלא שבעוונותינו החמצנו הרבה זמנים כאלו, וכמאמר חז"ל , אלפיים שנים האחרונות הם שנות משיח ובעוונותינו כי רבו יצאו מהם מה שיצאו ועדיין משיח לא בא (מספר אוצרות אחרית הימים חלק א פרק טו)

סימני גאולה:

אמנם אסור לחשב את הקץ ולקבוע ביומן תאריך לגאולה ולבואו של המשיח שמסמל את סיום עידן הגלות (גם הפיזית וגם הרוחנית) אך חכמי הגמרא קבעו לנו סימנים שיתריעו לנו עד כמה אנו קרובים אליה. הסימנים מופיעים פעמיים בגמרא, הן במסכת סוטה (דף מט עמוד ב) והן במסכת סנהדרין (דף צז). סימנים אלו גם נקראים בשם עקבתא דמשיחא:

"בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים."

 

ישראל וירושלים בתקופת הגאולה

ארץ ישראל בתקופת הגאולה:

ארץ ישראל תתפשט: 

"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (בראשית, כח)

ארץ ישראל שחיכתה לשיבת הבנים: 

"היא בשורה טובה בכל הגלויות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו. וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה או לשון. וכולם משתדלים להושיבה, ואין לאל בידם.‏" (הרמב"ן)

ומארק טווין בספרו "מסע התענוגות לארץ הקודש" מגבה את דברי הרמב"ן ומתאר את ארץ ישראל שבה ביקר ב- 1867 כארץ שוממה וחרבה שגם אחרי יותר מ- 1800 שנה מאז שהעם היהודי הוגלה מארצו, לא הצליחו שליטיה השונים לאורך השנים לגרום לה לפרוח ולשגשג.

"ארץ שממה שאדמתה עשירה למדי אלא שכולה עולה שמיר ושית-מרחב דומם ואבל. יש כאן עזובה שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת חיים ומעש… בשום מקום כמעט לא היה עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר, אותם ידידים נאמנים של אדמה -זיבורית, כמעט נטשו את הארץ… ארץ ישראל יושבת בשק ואפר. מרחף עליה כישופה של קללה ששדפה את שדותיה ואסרה את תעצומות כוחה באזיקים. ארץ ישראל שוממה וחסוכת חמדה. ארץ ישראל שוב אינה שייכת לעולם המעשה הזה. קודש היא לשירה ולמסורת, ארץ חלומות"

ורק כששבנו לישראל לפני פחות משבעים שנה, שבה ארץ ישראל לפרוח, כאילו המתינה לבניה האהובים שישובו מן הגלות הקשה. משל למלך שגירש את בנו האהוב שיצא לתרבות רעה מן הארמון כדי שילמד בדרך הקשה מה זה להיות בן של מלך. המלך פקח על ילדו עין לאורך כל אותו הזמן וצפה בו כשנפל וכשהתרומם ופה ושם, בלי ידיעתו, עזר לו קצת… כשהחליט שתמה תקופת הניסיונות השיב המלך את הבן האהוב לארמון והראה לו את חדרו: "אף אחד לא נכנס לחדרך לאורך כל השנים שבהם נדדת בין פשוטי העם. החדר המתין לשובך. ברוך הבא בן יקר!"

ירושלים – בירת העולם!

"בעת ההיא יקראו לירושלים כיסא ה' ונקוו אליה כל הגויים" (ירמיהו, ג', יז')

ירושלים, העיר שבה ייכון בית המקדש השלישי ובה ישכון מלך המשיח, לא תהיה עיר הבירה של ארץ ישראל בלבד, אלא של העולם כולו משוש תבל – "אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות… עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגויים וכל הממלכות".

כל בני-האדם יכירו כי העוצמה האמיתית מרוכזת בירושלים, מקום משכנה של השכינה ובירתו של המלך המשיח, וממילא יראו בה את בירת העולם כולו.

"עתידה ירושלים להיעשות קסילפנס (אור גדול) לכל אומות-העולם"

עושר אגדי בירושלים

עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם; לפי שישראל בעולם הזה מתחמין עושים גדירות באבנים ובצרורות, אבל לעתיד לבוא מתחמין באבנים טובות ומרגליות" (ילקוט שמעוני)

ירושלים תתרחב לכל הכוונים

"שערי ירושלים עתידין להיות מגיעין עד דמשק" (ספרי דברים א).

"ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים שלש פרסאות למעלה" (בבא בתרא) – פרסה היא בערך 4 ק"מ.

"עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפף גינואות" (בבא-בתרא) – טפף וגינואות על פי פירוש הגמרא הם הגימטריות של המילים מוכפלות ב-1000 ואלה יהיו כמות המגדלים שיהיו בירושלים באותה תקופה.

ומה יקרה לכל אותם בתי תפילה לא יהודיים בירושלים?

"עתיד הקב"ה להתגלות בירושלים של מטה ולזכך אותה מטינופי העמים" (זוהר)

ימות המשיח – התקופה הראשונה (עד האלף השביעי)

ימות המשיח – תכליתה

אין אנו מתאוים ומקוים לימות המשיח לרוב התבואות והעושר, ולא שנרכב על סוסים, ולא לשתות יין במיני הזמר כמו שמחשבין מבולבלי הדעת, אבל התאוו הנביאים והחסידים לימות המשיח ורבתה תשוקתם אליו, למה שיהיה בו מקבוץ הצדיקים והנהגת הטובה והחכמה וצדק המלך ורוב יושרו והפלגת חכמתו וקרבותו אל האלהים… (הרמב"ם)

הגאולה בתקופה הראשונה לא תיצור שום אמת חדשה, אלא תסיר את המסווה שהפריע לראות את האמת של העולם הזה – בדומה להפצעת השחר שבו העולם נשאר בדיוק כפי שהיה בלילה, אלא שבבוקר רואים הכול בבהירות

משמיעה לראייה – משמיעה וידיעת התורה והעולם בשכל דבר הדורש אמונה, התבוננות ומחשבה למצב של הסרת הלוט וראייה רוחנית של הכול כמו בקבלת התורה שבני ישראל "ראו את הקולות"

התקופה הראשונה היא מבוא לתקופה השנייה שבה ישתנו סדרי עולם ויתבטלו בו חוקי טבע.

עולם כמנהגו נוהג

"אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" (מסכת ברכות לד)

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג" (הרמב"ם – הלכות מלכים פרק יב הלכה א).

ההבדל בין ימינו אלה לימות המשיח מתבטא בכך, שעכשיו אנו משועבדים למלכויות אחרות, ואילו בימות המשיח לא יהיה עם-ישראל נתון למרותם של אחרים.

עולם מתוקן: לא יהיו מלחמות ושנאות, עוני ומחסור, רוע ורשע. תחדל העוינות לעם היהודי, ייבנה המקדש והעם כולו יתקבץ לארץ-ישראל ויחיה כאן לבטח. כל המשאבים האנושיים וכל הכלים הטכנולוגיים יופנו אך ורק לפעילות חיובית ולהפצת ערכי האמת, הטוב והצדק.

חגים ומועדים שאינם בטלים

שכל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר: לא יעברו וגו' ר"א אומר: אף יום הכיפורים לא יבטל לעולם, שנאמר: והייתה זאת לכם לחוקת עולם. (מדרש משלי)

"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר… קיימת כחמישה חומשי תורה…" (הרמב"ם)

?מה עושים בימות המשיח

העולם יהיה מלא שפע רב עד שבני האדם לא ידעו עוד מחסור ומצוקה, ואז יוכלו להתמסר לידיעת ה'

ידיעה – התעלות היהודים להכרת כל החכמות ממקור החכמה – התורה – חכמות העולם (חכמות הטבע), חכמת מעשה בראשית (חכמת הבריאה) וחכמת מעשה מרכבה (סודות המרכבה האלוקית – לפני הבריאה)

לימוד תורה בלבד להגיע לדבקות בה'- אין צורך עוד בלימוד המצוות, ההלכות וטעמן כי השכחה תיעלם

המציאות הגשמית תזהיר מפני איסורי תורה – "בעולם הזה אדם לוקט תאנה בשבת, אין התאנה אומרת לו כלום. אבל לעתיד לבוא היא צווחת ואומרת – שבת הוא"

גויים וגרים בימות המשיח

"אמר ר' חנינא, אין מיתה לעתיד לבוא אלא באומות העולם בלבד. ר' יהושע בן לוי אמר, לא בישראל ולא באומות העולם." (גמרא ומדרשים)

בזמן הגאולה, כאשר יתגלה לעין כל המעמד המיוחד והנעלה של עם ישראל, ודאי שכל הגויים ירצו להתגייר כדי להסתופף בנחלת ה' וליהנות מן השפע הרוחני והגשמי הרב שיהיה מתנת חלקו של עם ישראל, אבל אז מבוקשם לא ינתן להם.

"אז יבואו כל העמים, ונופלים על פניהם לפני המשיח ולפני ישראל ואומרים: נהיה לך ולישראל לעבדים… וכל אחד מישראל, אלפיים ושמונה מאות עבדים יהיו לו" (ילקוט שמעוני) – ולמה צריך אלפיים ושמונה מאות עבדים לכל יהודי? תשובה לכך תינתן רק על ידי המשיח…

גלות ישמעאל

ויֹּאמֶר לָהּ (הגר) מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ. וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם–יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן.(בראשית ט"ז, י"א-י"ב)

מהי גלות ישמעאל?

גלות ישמעאל היא השלטת דת האסלאם בכוח על כל העולם:

"האם לא תילחמו באנשים אשר הפרו את שבועותיהם וזממו לגרש את שליח?. . . הלחמו בהם וכך יענישם אלוקים בידיכם וימיט קלון עליהם." (סורה 9 פסוקים 13-14).

"הילחמו בכופרים הקרובים אל גבולכם, והקשו ידכם עליהם" (סורה 9 פסוק 123)

"נכתב בספר כי מִצווה עליכם להילחם" (סורה 2 פסוק 216).

"… לאלה (יהודים ונוצרים) אשר קיללם אלוקים ושפך חמתו עליהם ועשה אותם קופים וחזירים." (סורה 5,פסוקים 60-59).

"לא תבוא השעה (הגאולה) עד אשר תילחמו ביהודים. היהודי יתחבא מאחורי אבנים או עצים, והאבנים או העצים יקראו. יא מוסלמי יא עבד האל יש יהודי מאחורי בוא והרגהו" (מספרי החדית' – ספרי המסורות השניים בחשיבותם לקוראן)

האסלאם, לטענת מוחמד היא הדת היחידה המקובלת בפני אלוקים – "פנה פניך אל הדת האמיתית היחידה… זוהי הדרך הטבעית שבה אלוקים ברא את האדם. זוהי הדת הנכונה, אך רוב האנשים אינם יודעים זאת" (סורה 30 פסוק 30). על פי הקוראן אין עוד דרכים המגיעות לאלוקים ולא ניתן לספקו בעזרת דת אחרת שאיננה האסלאם – לכן על האסלאם להטיל את שלטונה על כל העולם, שהרי העולם לא יודע מה טוב לו, אלא רק המוסלמי המאמין יודע. והדרך היא לא משה לא ישוע ולא אף אחד אחר אלא מוחמד בלבד. מי שאינו מוכן לקבל על עצמו את מוחמד ותורתו יש לראות בו כבוגד שהולך נגד אלוקים ולכן הריגתו היא מעין טובה שעושים לאלוקים.

גלות ישמעאל על פי הקבלה:

"עתידין ישראל להיות באחרית הימים בגלות ישמעאל  וגלות חמישית זו שהיא אחרונה לכולם, קשה מכולן, והיא גלות ישמעאל הנקרא פרא אדם." (הרב חיים ויטאל – תלמיד האריז"ל)

"חמישה עשר דברים עתידים בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים, ויגדרו פרצות חומות בית המקדש ויבנו בנין בהיכל" (פרקי דרבי אליעזר, פרק ל')

הסבר על פי הזוהר לגלות ישמעאל

על פי הזוהר אחד המרכיבים המרכזיים לגאולה היא תיקון הברית (ברית המילה). המשמעות הבסיסית של תיקון הברית היא יכולת הגבר לשלוט על יצריו המיניים (שמירת העיניים, שליטה במחשבות ואיסור נגיעה של גבר באשה אלא אם כן הם נשואים) שלא להיכשל בדבר ערווה. מצד האישה מדובר על שמירת הצניעות בעיקר בלבושה ובדרכי הילוכה.

תיקון הברית הוא אחד התיקונים הקשים ביותר לביצוע ולא בכדי ברית המילה שערך לעצמו אברהם אבינו, היה החותם הראשון לקשר הנצחי שבין העם היהודי לקב"ה. רק המהולים כדת וכדין יכולים לרשת את ארץ ישראל ורק הם יכולים להפריח את השממה (ואמנם הפלא ופלא, עד חזרת ישראל לארצו לאחר אלפיים שנות גלות הייתה ישראל חרבה…).

ישמעאל היה גם הוא בנו של אברהם וגם אותו מל אברהם בהיותו בן 13 – אך מילתו לא הייתה שלמה כי לא בוצעה בהיותו בן 8 ימים כפי שנעשה ליצחק אבינו ולכן נכשל בתיקון הברית. זאת הסיבה שבספר יחזקאל מתאר הנביא את בני מצרים כשטופי זימה: "ותעגבה, על פלגשיהם, אשר בשר-חמורים בשרם, וזרמת סוסים זרמתם." (יחזקאל, כג', כ')

על פי הזוהר הקדוש, פנה הממונה על בני ישמעאל לקב"ה וביקש לקבל את חלקו כפי שקיבל יצחק, כי הרי גם הם נימולים. הקב"ה אמר לו כי לא נימול כהלכתו אך כיון שבכל זאת נימול, ומגיע לו שכר, על מנת להרחיקם מדבקות של מעלה נתן להם חלק מארץ הקודש. וכך ממשיך הזוהר :

"ועתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקודש כאשר היא ריקה מכל זמן הרבה, כמו שהמילה שלהם בריקנות ולא בשלמות. והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם, עד שתושלם אותה זכות של בני ישמעאל"

וכל זה נכתב על ידי הרשב"י כארבע מאות שנה לפני שהיו מוסלמים בעולם.

גלות ישמעאל שבה אנו נמצאים כיום היא הגלות האחרונה לפני בוא הגאולה.

וכך מתאר הזוהר את סיום גלות ישמעאל:

וַעֲתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לְעוֹרֵר מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם, וְיִתְאַסְּפוּ בְּנֵי אֱדוֹם (נוצרים) עֲלֵיהֶם, וְיַעֲרְכוּ עִמָּהֶם מִלְחָמָה, אַחַת עַל הַיָּם, וְאַחַת עַל הַיַּבָּשָׁה, וְאַחַת סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְיִמְשְׁלוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לֹא תִּמָּסֵר לִבְנֵי אֱדוֹם. בְּאוֹתוֹ זְמָן, יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה וְיַעֲרֹךְ עָלֶיהָ מִלְחָמָה שְׁלשָה חָדֳשִׁים, וְיִתְאַסְּפוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִּידֵיהֶם, עַד שֶׁיֵּאָסְפוּ עָלֶיהָ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם מִכָּל קַצְוֵי הָעוֹלָם. וְאָז יִתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה. וּלְאַחַר כָּךְ, מַה כָּתוּב, לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ', וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִן הָאָרֶץ, וִישַׁבֵּר כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל עַם הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כֹּחַ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַדּוֹ.

בית המקדש השלישי

"והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיה ב, ב-ג)

מתי יבנה?

להזכירכם, קיימות שתי אפשרויות לבוא הגאולה, האחת היא "בעתה", בזמנה, כשעם ישראל יהיה כולו חייב ותמו הימים שהקציב הבורא לעולם ואפשרות שניה היא "אחישנה", הקדמתה לפני תום הזמן שהוקצב לנו, כשעם ישראל יהיה זכאי בגלל עבודתו את השם ושמירת מצוותיו.

"בעתה" – יבנה בית המקדש השלישי אחרי ביאת המשיח.

"אחישנה" – יבנה בית המקדש לפני בוא המשיח.

איך יבנה?

שתי דעות: יש הסוברים כי בית המקדש יגלה ויבוא משמים כשהוא בנוי ומשוכלל (על פי הזוהר) – "מקדש א-דוני כוננו ידיך" (שמות, טו, יז) ויש הסוברים כי מלך המשיח הוא זה אשר עתיד לבנות את בית המקדש (הרמב"ם) – "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, ח) לקיים מצוות עשה מן התורה.

הדעה הרווחת:שילוב של שתי הדעות הקודמות, שבית המקדש השלישי יבנה אמנם על ידי אדם אולם לאחר בנייתו, ירד לתוכו מן השמים בית מקדש רוחני, כירידת הנשמה אל תוך הגוף או כמו ירידת האש של מעלה אל תוך האש של מטה. אפשרות נוספת היא שירד בית המקדש השלישי מן השמים, אך השערים ייקבעו בידי אדם כדי לקיים את שתי הדעות, מן השמיים ומצוות עשה.

המקום אשר בו יבנה בית המקדש השלישי יהיה בדיוק במקום אשר בו נבנה בית המקדש השני.

מי יעבוד בבית המקדש?

על פי הגמרא אסור לכוהנים לשתות יין מאחר ומצפים שבית המקדש ייבנה במהרה ושיכור לא יכול לעבוד בבית המקדש. כהן שבכל זאת שותה יין, השפעתה צריכה לפוג תוך 18-24 דקות (זמן הליכה של מיל) – זהו הזמן שיעבור בין ביאת משיח (באחישנה) להשלמת בניית בית המקדש השלישי.

ומאיפה יהיה אפשר להשיג בגדי כהונה לעבודה בבית המקדש? אהרון הכהן ובניו יקומו בתחיית המתים הראשונה עם בגדי הכהונה שלהם ולא עם תכריכי מתים.

הבית שלישי – שילוב של הבתים הקודמים:

בית ראשון – נבנה בימי שלמה המלך, תקופת הזהב של העם היהודי, שיאה של התגלות אור הקדושה האלוקית מעילא לתתא, מלמעלה למטה. דור זה היה מוכן דיו לקבל את האור הגדול ונחרב עקב התגברות של עבודה זרה, עריות ושפיכות דמים

בית שני –  נבנה כשעם ישראל תחת אומות העולם (כורש) – שדחפו אותו לכך… היו חסרים בו חמישה מרכיבי קדושה שגרמו לירידה עצומה בקדושה – ארון, אורים ותומים, האש, השכינה ורוח הקודש. דור זה החל להזדכך מתתא לעילא, ממטה למעלה, היו בעלי תשובה. הבית השני נחרב על שנאת חינם.

בית שלישי לא יחרב לעולם!

על יום הדין הגדול

ישנם שלושה מועדים כלליים של דין ומשפט:

בעולם הזה – דוגמת המשפט בראש השנה לכל אדם ואדם

בעולם הבא – שבו נידונה הנשמה בצאתה מהגוף

לעתיד לבוא – והוא יום הדין הגדול לאדם ולאומות העולם

המקום בו תשפט כל האנושות ביום הדין הגדול והנורא הוא: עמק יהושפט שם ישב הקב"ה על כסא דין וידון כל אדם ואדם לפי מעשיו.

יש אומרים שיום הדין הוא יום פחד ואימה, יום הדין לכל בני האדם ויש אומרים שיום זה הוא רק דין ונקמה באומות העולם.

יום דין לאדם

ביום הדין הגדול ישפט כל אדם – "אם הוא ראוי לתחיית המתים ולנועם הגוף והנפש באותו זמן". על כך נאמר בדניאל : "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם, ואלה לחרפות לדראון עולם". על פי דעת רבי יצחק אברבאנל אין מקום לדין ומשפט נוסף אחרי המשפט שיש על האדם בעולם הזה ובעולם הבא, שהרי האדם לא עשה מצוות או עבירות אחרי שנשפט לאחר מותו, ומה מקום יש לדונו מחדש? על כן, לדעתו, אין לפרש את "יום הדין הגדול" במשמעות של דין ומשפט, אלא במשמעות של עונש ונקמה באומות – "הדין שזכר כאן הוא העונש שיעניש הקב"ה את האומות ויבטל ממשלתם". – אני באופן אישי בעד…

יום דין לאומות העולם

ביום הדין הגדול יראה הקב"ה לכל באי עולם את הגיהנם ואת גן עדן כל כל שעריהם ומדוריהם. שערי גן עדן יפתחו במזרח, ושערי גיהנם יפתחו בנחל יהושע ביום זה יתייצבו כל אומות העולם לפני כס המשפט.

"אומר להם הקב"ה: אל יכנסו לפני בערבוביא, אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה. מיד נכנסת לפניו מלכות רומי תחילה. אומר להם הקב"ה: במה עסקתם? אומרים לפניו: רבונו של עולם, הרבה שווקים עשינו, הרבה מרחצאות בנינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אומר להם הקב"ה: שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם: תקנתם שווקים להושיב בהן זונות. מרחצאות לעדן בהם עצמכם. כסף וזהב שלי הוא. מיד יצאו בפחי נפש…יצאה מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס… וכן לכל אומה ואומה… לפני הכרעת משפטם של אומות העולם, הקב"ה שוחק עליהם ומביישם בפני כל באי עולם… ". הקב"ה מביא כל אומה ולשון ואומר: למי עבדתם בעולם שהלך ולמי השתחויתם? והם אומרים: לאלילי כסף ואלילי זהב. ואומר להם הקב"ה: עברו אתם ואלוהיכם באש, אם יכולים להציל אתכם יצילו…"

ענייני יום הדין

"…ואומר הקב"ה יעברו כל אומה ואומה היא ופסל שלה על הגשר של גיהנם, ואז יעברו כולם, וכיון שמגיעין אל תוכה יהיה הגשר לפניהן כמו חוט, ונופלין לתוך הגיהנם האלילים ועובדיהן, וכיון שמגיעים לתוך הגיהנם הם ופסיליהם, ורואים ישראל את כל העכו"ם ופסיליהם בתוך הגיהנם, מיד מתייראין ישראל ואומרים לפני הקב"ה, רבונו של עולם, שמא כשם שעשית עם אלו כך תעשה עמנו, ואומר להם הקב"ה מי אתם, ואומרים לפניו אנחנו עמך ונחלתך ישראל… (תנא דבי אליהו)

ימות המשיח: מענייני תחיית המתים – חלק ב'

יש מחלוקת בין המקובלים, הן בזמן שבו תתחיל, הן במשכה והן במספר הפעמים שבו תתרחש. יש מהם שאמרו, כי זמנה הוא בסוף האלף השישי. ויש מהם שאמרו, כי זמנה תלוי באורכם של ימות המשיח, אשר נחלקו בו חכמינו.

"אלו הסוברים כי אורכם של ימות המשיח הם ארבעים שנה, לדעתם, מועד התחייה השני הוא ארבעים שנה לאחר ביאת המשיח. ואלו הסוברים כי ימות המשיח הם שבעים שנה, לדעתם, מועד התחייה השני הוא שבעים שנה לאחר ביאת המשיח. והקובעים שלשה דורות לאורכם של ימות המשיח, לדעתם, שלשה דורות לאחר ביאת המשיח תהא תחיית המתים הכללית, וכיוצא" ( אוצרות אחרית הימים חלק א' פרק יג).

על פי רוב במקובלים יהיו שתי תחיות מתים. הראשונה נקראת גם תחיית המתים הפרטית והשנייה נקראת תחיית המתים הכללית. קיים סדר מי יקום ראשון בתחיית המתים ומי בשלב מאוחר יותר.

תחיית המתים הראשונה:

"תחילה יקומו לתחייה שלושת האבות, משה אהרן ובניו וכן אלו שציפו לגאולה. כל אלו יקומו לתחייה עוד בתקופת ימות המשיח".

מטרת התחייה הראשונה היא להורות לעם את הדרך אשר ילכו בה כדי שנראה בטובת ישראל ועל מנת להפעיל מחדש את בית המקדש השלישי. מאחר והידע הקיים כיום בנושא עבודת המקדש הוא תיאורטי בלבד, יגיעו המנטורים שכיהנו לפני אלפי שנים ככוהנים גדולים שיורו לצאצאיהם בדור המשיח כיצד הדברים צריכים להיעשות – איך מדליקים את המנורה, איך מקריבים הקורבנות וכו'.

תחיית המתים השניה:

"אחריהם יקומו לתחייה דור המדבר. אחריהם יקומו לתחייה מתי ארץ ישראל. לבסוף יקומו מתי חוץ לארץ. יש אומרים כי לא תהא תחיית המתים אלא בארץ ישראל בלבד והצדיקים הקבורים בחוץ לארץ, יתגלגלו עצמותיהם לארץ ישראל שמחילות נעשות להם בקרקע, ועומדים על רגליהם והולכים במחילות עד ארץ ישראל."

אחת השאלות שעניינו בין השאר את המלכה קליאופטרה, שחיה לפני כ- 2000 שנה בתקופת התנאים, היתה האם עירומים יקומו מן העפר או לבוש יכסה את גופם.

רבי מאיר בעל הנס ענה לה: "קל וחומר מחיטה: ומה חיטה שנקברה ערומה, יוצאה בכמה לבושין, צדיקים שנקברים בלבושיהן, על אחת כמה וכמה!" (מסכת סנהדרין דף צ' עמוד ב').

ובאיזה לבושים יקומו לתחייה?

בתלמוד הירושלמי במסכת כתובות נותנים שתי אפשרויות "נחלקו רבותינו בשאלה באיזה לבוש יקומו המתים: יש אומרים שהמתים יקומו כשהם לבושים בתכריכים שבהם נקברו ויש אומרים שהמתים יקומו כשהם לבושים בבגדים שנהגו ללבוש בחייהם"

ומה עם בעלי המומים?

יקומו במומיהם על מנת שקרוביהם יכירום אך לא לאורך זמן כי הקב"ה ירפא כל בעל מום "אז תיפקחנה עיני עיוורים, ואוזני חרשים תיפתחנה. אז ידלג כאייל פיסח, ותרון לשון אילם". (ישעיהו פרק לה)

אם נשמה התגלגלה במספר גופים איזה מהם יקום בתחיית המתים?

מה יעלה בגורלם של הגופים שהיו לאדם בגילגולים קודמים, האם גם הם יקומו לתחייה בתחיית המתים, או שרק הגוף האחרון בלבד יקום לתחייה? בשאלה זו נחלקו רבותינו:

יש אומרים כי רק הגוף האחרון בלבד יקום לתחייה בתחיית המתים, ואילו שאר כל הגופים שהיו לאדם בגילגולים הקודמים, יכלו ויאבדו ולא יזכו לראות אור בתחיית המתים (דעת הגר"א).

ויש אומרים כי כל הגופים שהיו לאדם במשך כל הדורות יקומו לתחייה בתחיית המתים, כאשר בכל אחד ואחד מהגופים יתלבש אותו חלק מהנשמה שזוכך, תוקן והושלם במהלך חייו של אותו הגוף (ע"פ הזוהר והאר"י הקדוש בשער הגלגולים).

חלק שני מתוך שלושה

ימות המשיח: מענייני תחיית המתים – חלק א'

"ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם" (דניאל י"ב, ב')

איך תיתכן תחיית מתים. הרי לאחר שהגוף נמצא בקבר, הוא נרקב ותוך מספר שבועות הופך לגל עצמות. על פי השכל נראה שכל הנושא של תחיית המתים נשמע יותר כלקוח מסרט אימה על זומבים שעולים מן האדמה לכבוש את העולם. האמנם?

הרגל שהופך לטבע

האם שכל אנושי מסוגל להבין שזרע שנשתל באדמה ונרקב לזמן מה, באורח פלא, עם דישון מתאים ומים במינון הנכון, יצמיח גבעול וייטע שורש ואז יהפוך לצמח ריחני או עץ מניב פירות? בוודאי שכן, כי זה קורה באופן טבעי כל הזמן. כך הורגלנו ולכן אנו לא רואים בזה פלא או נס כי אם טבע. ותופעה שאנו מורגלים אליה, מפסיקה לרגש אותנו אחרי מספיק מופעים שגרמו למוחנו לסווגה כתופעת טבע. ואז הפלא הראשוני, הופך להיות חלק מהמושכלות שלנו וכל אירוע שיחרוג ממנה יקרא נס.

אם היינו מורגלים לכך שבני אדם, בדומה לזרעים, תחילה נרקבים ולאחר מכן צומחים מן הקרקע, לא היה קשה לנו להאמין בתחיית מתים. אבל כל עוד אירוע כזה עוד לא התרחש, מוחנו לא מאפשר לקבל אירוע כזה כהגיוני וטבעי. האם יצירת אדם מזרע של גבר המתבשל ברחם האישה תשעה חודשים ויוצא לאויר העולם דרך פתח צר נשמע יותר הגיוני?

מאיפה מגיע האוכל, מן השמים או מן הארץ? תלוי את מי שואלים…

לאחר שבני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה והיו ניזונים מדי יום במן שירד מן השמים, היה דור המדבר משוכנע שאוכל יורד מן השמים. אם היינו מספרים להם שאוכל צומח מן הקרקע היו פוטרים אותנו בהרמת גבה ובגלגול עיניים. אבל לאחר שנכנסו לארץ ישראל יחד עם יהושע בן נון, נצטוו לעבוד את האדמה כדי שתתן מפריה ותזון את העם. מה רבה היתה פליאתם כשביום אחד כל מה שהתרגלו אליו התבטל ומושכלות חדשה נפלה עליהם כרעם ביום בהיר. אוכל יוצא מן הקרקע. במילים אחרות, הנס (שמזון צומח מהאדמה) הפך לטבע אחרי שהטבע הקודם (שמזון יורד מהשמים) נגנז ואם יקרה שוב יקרא נס.

תחיית המתים – נס גדול

תחיית מתים מן העפר קרתה רק פעם אחת בהסטוריה עם בריאת האדם הראשון ולכן תחיית המתים נחשבת כנס עצום שיעניק הבורא לעם ישראל בימות המשיח, ממש לפני הכניסה לאלף השביעי.

"אני מאמין באמונה שלימה שתהיה תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים." (העיקר ה-13 של הרמב"ם).

איך זה בדיוק קורה ומתי זה יקרה וכמה זמן זה יקח?

התשובות חלוקות לגבי חלק מהשאלות, אבל עצם הענין עצמו לא מוטל בספק. קיימות אמנם שיטות שונות בקרב אסכולות של מקובלים אך הנושא עצמו מוסכם פה אחד שתחיית המתים הוא אחד התהליכים המרכזיים שיתרחשו בתקופת קץ הימים, בזמן הגאולה.

עצם הלוז:

לכל אדם קיימת בגוף עצם מיוחדת שאי אפשר לכלותה, לא על ידי כתישה, או שריפה או כל אמצעי אחר של כליה והיא נקראת עצם הלוז. מיקומה המדויק בגוף, לא נקבע חד משמעית, חלק מהמקובלים ממקמים אותה בחלקו העליון של עמוד השדרה (חוליה C7), חלק ממקמים אותה באזור עצם הזנב, וחלק מהמקובלים, בראשות האר"י הקדוש ממקמים אותה במקום הקשר של התפילין (בחלק העליון של העורף). עצם זו מכילה את כל הצופן הגנטי של האדם וממנו, בבוא העת יתרחש התהליך המופלא של צמיחת האדם מן האדמה.

"רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר: אפילו לוז של שדרה, שממנו הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבוא נמחה. אדריאנוס שחיק עצמות שאל את ר' יהושע בן חנניא, אמר לו: מהיכן הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבוא? אמר לו: מלוז של שדרה. אמר לו: מנין אתה יודע? אמר לה: איתיתה לידי ואנא מודע לך – טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים ולא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום." (בראשית רבה כ"ח).

להלן פירוש ממילון אבן שושן על עצם הלוז:

עצם הלוז וארוחת מלווה מלכה במוצאי שבת:

עצם זו, לא נהנית מאכילתו של האדם פרט לסעודה אחת במוצאי שבת, ארוחת מלוה מלכה, הארוחה הרביעית של שבת שמזינה את הזרע שממנו תתחיל תחיית המתים.

"הסיבה לכך היא שעצם זו אינה ניזונת משום אכילה, כי אם מסעודת מלוה מלכה. נמצא אם כן, שעצם זו לא השתתפה בהנאה מ"פרי עץ הדעת" החטא שהביא מיתה לעולם, שהרי חטא זה אירע ביום שישי, יום בו נברא אדם הראשון. משום כך עצם זו נשארת קיימת באופן נצחי, שכן לא נקנסה מיתה אלא על האיברים שנהנו מ"פרי עץ הדעת" (הגאון רבי העשיל בספרו חנוכת התורה, ליקוטים, רט)

חלק ראשון מתוך שלושה חלקים