גלות ישמעאל

ויֹּאמֶר לָהּ (הגר) מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ. וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם–יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן.(בראשית ט"ז, י"א-י"ב)

מהי גלות ישמעאל?

גלות ישמעאל היא השלטת דת האסלאם בכוח על כל העולם:

"האם לא תילחמו באנשים אשר הפרו את שבועותיהם וזממו לגרש את שליח?. . . הלחמו בהם וכך יענישם אלוקים בידיכם וימיט קלון עליהם." (סורה 9 פסוקים 13-14).

"הילחמו בכופרים הקרובים אל גבולכם, והקשו ידכם עליהם" (סורה 9 פסוק 123)

"נכתב בספר כי מִצווה עליכם להילחם" (סורה 2 פסוק 216).

"… לאלה (יהודים ונוצרים) אשר קיללם אלוקים ושפך חמתו עליהם ועשה אותם קופים וחזירים." (סורה 5,פסוקים 60-59).

"לא תבוא השעה (הגאולה) עד אשר תילחמו ביהודים. היהודי יתחבא מאחורי אבנים או עצים, והאבנים או העצים יקראו. יא מוסלמי יא עבד האל יש יהודי מאחורי בוא והרגהו" (מספרי החדית' – ספרי המסורות השניים בחשיבותם לקוראן)

האסלאם, לטענת מוחמד היא הדת היחידה המקובלת בפני אלוקים – "פנה פניך אל הדת האמיתית היחידה… זוהי הדרך הטבעית שבה אלוקים ברא את האדם. זוהי הדת הנכונה, אך רוב האנשים אינם יודעים זאת" (סורה 30 פסוק 30). על פי הקוראן אין עוד דרכים המגיעות לאלוקים ולא ניתן לספקו בעזרת דת אחרת שאיננה האסלאם – לכן על האסלאם להטיל את שלטונה על כל העולם, שהרי העולם לא יודע מה טוב לו, אלא רק המוסלמי המאמין יודע. והדרך היא לא משה לא ישוע ולא אף אחד אחר אלא מוחמד בלבד. מי שאינו מוכן לקבל על עצמו את מוחמד ותורתו יש לראות בו כבוגד שהולך נגד אלוקים ולכן הריגתו היא מעין טובה שעושים לאלוקים.

גלות ישמעאל על פי הקבלה:

"עתידין ישראל להיות באחרית הימים בגלות ישמעאל  וגלות חמישית זו שהיא אחרונה לכולם, קשה מכולן, והיא גלות ישמעאל הנקרא פרא אדם." (הרב חיים ויטאל – תלמיד האריז"ל)

"חמישה עשר דברים עתידים בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים, ויגדרו פרצות חומות בית המקדש ויבנו בנין בהיכל" (פרקי דרבי אליעזר, פרק ל')

הסבר על פי הזוהר לגלות ישמעאל

על פי הזוהר אחד המרכיבים המרכזיים לגאולה היא תיקון הברית (ברית המילה). המשמעות הבסיסית של תיקון הברית היא יכולת הגבר לשלוט על יצריו המיניים (שמירת העיניים, שליטה במחשבות ואיסור נגיעה של גבר באשה אלא אם כן הם נשואים) שלא להיכשל בדבר ערווה. מצד האישה מדובר על שמירת הצניעות בעיקר בלבושה ובדרכי הילוכה.

תיקון הברית הוא אחד התיקונים הקשים ביותר לביצוע ולא בכדי ברית המילה שערך לעצמו אברהם אבינו, היה החותם הראשון לקשר הנצחי שבין העם היהודי לקב"ה. רק המהולים כדת וכדין יכולים לרשת את ארץ ישראל ורק הם יכולים להפריח את השממה (ואמנם הפלא ופלא, עד חזרת ישראל לארצו לאחר אלפיים שנות גלות הייתה ישראל חרבה…).

ישמעאל היה גם הוא בנו של אברהם וגם אותו מל אברהם בהיותו בן 13 – אך מילתו לא הייתה שלמה כי לא בוצעה בהיותו בן 8 ימים כפי שנעשה ליצחק אבינו ולכן נכשל בתיקון הברית. זאת הסיבה שבספר יחזקאל מתאר הנביא את בני מצרים כשטופי זימה: "ותעגבה, על פלגשיהם, אשר בשר-חמורים בשרם, וזרמת סוסים זרמתם." (יחזקאל, כג', כ')

על פי הזוהר הקדוש, פנה הממונה על בני ישמעאל לקב"ה וביקש לקבל את חלקו כפי שקיבל יצחק, כי הרי גם הם נימולים. הקב"ה אמר לו כי לא נימול כהלכתו אך כיון שבכל זאת נימול, ומגיע לו שכר, על מנת להרחיקם מדבקות של מעלה נתן להם חלק מארץ הקודש. וכך ממשיך הזוהר :

"ועתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקודש כאשר היא ריקה מכל זמן הרבה, כמו שהמילה שלהם בריקנות ולא בשלמות. והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם, עד שתושלם אותה זכות של בני ישמעאל"

וכל זה נכתב על ידי הרשב"י כארבע מאות שנה לפני שהיו מוסלמים בעולם.

גלות ישמעאל שבה אנו נמצאים כיום היא הגלות האחרונה לפני בוא הגאולה.

וכך מתאר הזוהר את סיום גלות ישמעאל:

וַעֲתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לְעוֹרֵר מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם, וְיִתְאַסְּפוּ בְּנֵי אֱדוֹם (נוצרים) עֲלֵיהֶם, וְיַעֲרְכוּ עִמָּהֶם מִלְחָמָה, אַחַת עַל הַיָּם, וְאַחַת עַל הַיַּבָּשָׁה, וְאַחַת סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְיִמְשְׁלוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לֹא תִּמָּסֵר לִבְנֵי אֱדוֹם. בְּאוֹתוֹ זְמָן, יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה וְיַעֲרֹךְ עָלֶיהָ מִלְחָמָה שְׁלשָה חָדֳשִׁים, וְיִתְאַסְּפוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִּידֵיהֶם, עַד שֶׁיֵּאָסְפוּ עָלֶיהָ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם מִכָּל קַצְוֵי הָעוֹלָם. וְאָז יִתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה. וּלְאַחַר כָּךְ, מַה כָּתוּב, לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ', וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִן הָאָרֶץ, וִישַׁבֵּר כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל עַם הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כֹּחַ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַדּוֹ.