ישראל וירושלים בתקופת הגאולה

ארץ ישראל בתקופת הגאולה:

ארץ ישראל תתפשט: 

"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (בראשית, כח)

ארץ ישראל שחיכתה לשיבת הבנים: 

"היא בשורה טובה בכל הגלויות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו. וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה או לשון. וכולם משתדלים להושיבה, ואין לאל בידם.‏" (הרמב"ן)

ומארק טווין בספרו "מסע התענוגות לארץ הקודש" מגבה את דברי הרמב"ן ומתאר את ארץ ישראל שבה ביקר ב- 1867 כארץ שוממה וחרבה שגם אחרי יותר מ- 1800 שנה מאז שהעם היהודי הוגלה מארצו, לא הצליחו שליטיה השונים לאורך השנים לגרום לה לפרוח ולשגשג.

"ארץ שממה שאדמתה עשירה למדי אלא שכולה עולה שמיר ושית-מרחב דומם ואבל. יש כאן עזובה שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת חיים ומעש… בשום מקום כמעט לא היה עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר, אותם ידידים נאמנים של אדמה -זיבורית, כמעט נטשו את הארץ… ארץ ישראל יושבת בשק ואפר. מרחף עליה כישופה של קללה ששדפה את שדותיה ואסרה את תעצומות כוחה באזיקים. ארץ ישראל שוממה וחסוכת חמדה. ארץ ישראל שוב אינה שייכת לעולם המעשה הזה. קודש היא לשירה ולמסורת, ארץ חלומות"

ורק כששבנו לישראל לפני פחות משבעים שנה, שבה ארץ ישראל לפרוח, כאילו המתינה לבניה האהובים שישובו מן הגלות הקשה. משל למלך שגירש את בנו האהוב שיצא לתרבות רעה מן הארמון כדי שילמד בדרך הקשה מה זה להיות בן של מלך. המלך פקח על ילדו עין לאורך כל אותו הזמן וצפה בו כשנפל וכשהתרומם ופה ושם, בלי ידיעתו, עזר לו קצת… כשהחליט שתמה תקופת הניסיונות השיב המלך את הבן האהוב לארמון והראה לו את חדרו: "אף אחד לא נכנס לחדרך לאורך כל השנים שבהם נדדת בין פשוטי העם. החדר המתין לשובך. ברוך הבא בן יקר!"

ירושלים – בירת העולם!

"בעת ההיא יקראו לירושלים כיסא ה' ונקוו אליה כל הגויים" (ירמיהו, ג', יז')

ירושלים, העיר שבה ייכון בית המקדש השלישי ובה ישכון מלך המשיח, לא תהיה עיר הבירה של ארץ ישראל בלבד, אלא של העולם כולו משוש תבל – "אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות… עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגויים וכל הממלכות".

כל בני-האדם יכירו כי העוצמה האמיתית מרוכזת בירושלים, מקום משכנה של השכינה ובירתו של המלך המשיח, וממילא יראו בה את בירת העולם כולו.

"עתידה ירושלים להיעשות קסילפנס (אור גדול) לכל אומות-העולם"

עושר אגדי בירושלים

עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם; לפי שישראל בעולם הזה מתחמין עושים גדירות באבנים ובצרורות, אבל לעתיד לבוא מתחמין באבנים טובות ומרגליות" (ילקוט שמעוני)

ירושלים תתרחב לכל הכוונים

"שערי ירושלים עתידין להיות מגיעין עד דמשק" (ספרי דברים א).

"ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים שלש פרסאות למעלה" (בבא בתרא) – פרסה היא בערך 4 ק"מ.

"עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפף גינואות" (בבא-בתרא) – טפף וגינואות על פי פירוש הגמרא הם הגימטריות של המילים מוכפלות ב-1000 ואלה יהיו כמות המגדלים שיהיו בירושלים באותה תקופה.

ומה יקרה לכל אותם בתי תפילה לא יהודיים בירושלים?

"עתיד הקב"ה להתגלות בירושלים של מטה ולזכך אותה מטינופי העמים" (זוהר)