הבידוק הביטחוני הקפדני שמתבצע בכניסה להיכל הספירה החדשה כולל התערטלות מלאה של המבקרים והעובדים בהיכל ומעבר במשקף רנטגן משוכלל המסוגל להבחין בחפצים חשודים שעלולים להיות מוחדרים אל תוך הגוף. חפצי המבקרים והעובדים נבדקו אף הם באופן דקדקני על ידי נוטרי 'העין הצופייה'. הסיבה העיקרית לאבטחה הכבדה בכניסה להיכל נבעה מאירועי תופת שהתרחשו בשנים הראשונות של הספירה החדשה, שנים שבהם מתנגדי הספירה הביעו את חוסר שביעות רצונם מהשינויים הקיצוניים שקרו לעולם מאז מלחמת הדתות הגדולה על ידי פיצוץ ההיכלים. מתנגדי הספירה שהיו מוכנים להקריב את חייהם על מזבח האמונה בקיומו של האלוקים שלהם נקראו 'מחבלי הספירה הישנה'. הם ניצלו פרצות באבטחת ההיכלים, החדירו להיכלים חומרי נפץ ופוצצו אותם. בימים ובשבועות הראשונים לספירה הראשונה, היו משתמשים בעיקר בתיקי נפץ עם מנגנוני השהיה שהיו מופעלים לאחר סגירת ההיכל כשהמקום היה ריק מאנשים. לאחר הגברת האבטחה בכניסה השתמשו מתנגדי הספירה בהרכבת חגורות נפץ על גופם ופיצוצם לאחר שעות הביקור. הם היו יוצאים ממקום מסתור שהוכן מראש ו… בום! בשנים האחרונות למדו נוטרי העין הצופייה את השיטות של מחבלי הספירה הישנה ולאחרונים לא נותר אלא להשתמש בגופם ככלי קיבול לאמצעי החבלה. מאז הכנסת משקף הרנטגן המשוכלל תמו מעשי החבלה כנגד ההיכלים אך הבידוק הקפדני נותר בעינו. תהליכי הבידוק בהיכלי הספירה החדשה הפכו אותם לאתרי עלייה לרגל עבור מטמיעי הספירה החדשה. הכניסה להיכל הפכה לטקס חינני למבקרים שנהנו לצפות זה במערומיו של זה ובעיקר לשוחח על כך עם חבריהם ובני משפחתם.

קריאות ההתפעלות של העומדים בתור למראה גופו העירום של טרוטמן גרמו לנוטר לעוות את פניו שרשפו שנאה. לאחר שטרוטמן קיבל חזרה את בגדיו מאחד הנוטרים שעל עינו הימנית הייתה תלויה ברשלנות רטייה שחורה, החלה דפנה להתפשט..

היכל הספירה החדשה היה בנוי ממספר מפלסים:

מפלס 1: 'הקניון' – במפלס הקניון היה אפשר למצוא סניפים של כל חנויות הדגל של הספירה החדשה – ספרים, מזכרות, פריטי לבוש, מרקחות, מוצרי אופנה ותכשיטים, צעצועים ודוכני אוכל.

מפלס 2: 'המיצג' – במפלס המיצג היו מפוזרים אולמות צפייה בגדלים שונים שבהם הוקרנו ללא הפסקה מיצגים אורקוליים שהעבירו את מסר הספירה החדשה באמצעים חזותיים שובי עין וערבים לאוזן.

מפלס 3: 'מורה נבוכים' – במפלס מורה נבוכים הוצבו עמדות ססגוניות שאוישו על ידי נציגי הספירה החדשה ושבהן ניתנו מענים לסוגיות שונות לאובדים בין הספירות. היו במפלס זה עמדות לפתרון פרדוקסים, עמדות לאנטי סוגסטיה, עמדות וידויים, מסופי שו"ת (שאלות ותשובות), מסוף ההגיגים ומרכז העיתונות החופשית.

דפנה עבדה במפלס הראשון, בחנות הספרים של הספירה החדשה. בדרכם למקום עבודתה, יכול היה טרוטמן להבחין במסכי ענק שהיו פזורים על כתלי ההיכל. פרסומות של מוצרי הספירה החדשה ריצדו בחלק מהם. נתונים על תפוצת מסרי הספירה החדשה הופיעו תדירות על אחרים. גרפים, דיאגראמות, סכמות ועקומות צבעוניות עם כותרות משתנות מילאו את המסכים. מערכת הכריזה הפנתה את המבקרים בכל פעם לנתון אחר שהופיע על אחד המסכים, למבצע חד פעמי באחת מחנויות הקניון, להזמנה לבקר בעמדת הוידויים שבה מתארח סלבריטי נחשב, למיצג חדש שעולה ברגע זה באולם כך וכך. ובין לבין רעמה המוזיקה.

כשהגיעו לחנות הספרים, נפרדה דפנה מטרוטמן לא לפני שהזהירה אותו מפני הנוטרים שמסתובבים בהיכל ובוחרים מבקרים שלא מוצאים חן בעינם לתחקור. "תגיע לקדמת החנות בסביבות השעה 12:00 כדי שנוכל לסעוד ביחד את ארוחת הצהריים". טרוטמן הנהן בראשו ונפנה ממנה לכוון החנויות האחרות של מפלס 1. דפנה הביטה בו פוסע לאיטו על רצפת ההיכל המבריקה, עוצר ומסתכל בעניין בחלונות הראווה ורק קולה של סימה, מנהלת החנות, השיבה את דפנה למציאות היומיומית. "תודה רבה על זה שהגעת היום לעבודה. אתמול היה כאן בית משוגעים. מצאת לך זמן להיות חולה דווקא ביום שבו ארמן וסגניו הגיעו לביקור".

דפנה הפנתה את מבטה לסימה וכשנפנתה שוב להביט כלפי חוץ, נעלם טרוטמן מטווח ראייתה. היא נאנחה וניגשה לחדר האחורי בחנות על מנת להחליף את בגדיה במדי החנות. "מה חיפשו ארמן וסגניו בהיכל? הפעם האחרונה שהם הופיעו בהיכל היה לפני כשנה, בגלל התרעה על מחבל הספירה הישנה שהתכוון לפוצץ את המקום". דפנה יצאה מהחדר האחורי וראתה את סימה מנסה לפתוח ארגז קרטון שבתוכו שכבו הספרים החדשים של פילוסופי הספירה החדשה. "גם הפעם הייתה התרעה על …", סימה הרימה את ידה ודפנה השתתקה. "דפנה, יקירתי, כבר יותר משנה שאין התרעות על מחבלים ופצצות בהיכלים, אז על מה את מדברת". הפסקה קלה. "לא קראת את האש השחורה היום?" שאלה סימה מבלי להמתין לתשובה. "יש שמועה, בעיתון,  שאומרת כי זר תימהוני הגיע לקריה רכוב על גבי חמור מעופף. ארמן ואנשיו מחפשים אחריו".