ארון הספרים היהודי גדוש ברבבות ספרי קודש שנכתבו על ידי חכמי ישראל לאורך הדורות ובעוד אלפי ספרי עיון ומחשבה מהעת החדשה. החכמה האדירה הגנוזה בספרי הקודש מקיפה בידיעותיה את היקום כולו מעת בריאתו ועד השלמת תכליתו – במרחב, בזמן ובנבכי נפש ברואיו.

כל החכמות החיצוניות בכל תחומי החיים, היקום וכל השאר, אין בהן משום חידוש לידע האלוקי שעבר דרך חכמי ישראל במהלך הדורות אל דפי הספרים הקדושים. ארון הספרים היהודי יכול להחליף את כל ספרי הפילוסופיה, הרפואה, ההנדסה, המדע, הפסיכולוגיה, המשפט, ההיסטוריה,  החינוך, האומנות, הניהול ושאר ספרי החכמות החיצוניות מאחר וכל הידע טמון באותם ספרים קדושים. מוגבלות השכל וקטנות הרוח שבדורות האחרונים מונעים מאיתנו להסתפק בספרי הקודש להבנת הסובב אותנו ושבתוכנו ונזקקים אנו לספרי עזר חיצוניים להשלים את התמונה.

ההבדל העיקרי בין ספרי הקודש שנכתבו על ידי חכמי ישראל לאורך הדורות לבין ספרים שנכתבו על ידי חכמות חיצוניות מסתכם במקור הידע של הכותבים. אצל חכמי ישראל הידע הגיע ממקור רוחני – מעל הטבע, ואצל החכמים החיצוניים ממקורות השכל והניסיון – מתוך הטבע.

המהר"ל מפראג (שהיה רב, פוסק מקובל ופילוסוף יהודי, מגדולי ישראל הבולטים מהמאה ה-16) כתב בספריו כי את החכמות הקיימות בעולם ניתן לסווג לשלוש –  "בראשן חכמת התורה שהיא שכל אלוהי על טבעי וניצבת ברום המעלה. לאחריה את המשנה שהיא כמו אמצעי, בין החכמה העליונה שהוא המקרא, ובין דרך ארץ שהיא חכמה האנושית, ולבסוף את דרך הארץ שנכללים בה גם המדעים האנושיים, שהאנשים מגיעים אליהם בשכלם."

המהר"ל סבר כי התורה מקיפה הכול ולא חסר בה דבר. רק עכירות נפשם של בני האדם בעולם החומר מונע מהם להשיג את רבדיה העמוקים וסודותיה הכמוסים למרות שכתובה היא בשפת בני אדם ועוסקת בעניינים ארציים. בקץ העיתים עם בואו של משיח תזדכך נפשנו, הלוט יוסר ואז נתחיל ללמוד את התורה ולדעת אותה משל היינו נביאים. והחוכמות החיצוניות? ישארו בחוץ.

רבים מספרי החכמות החיצוניות נשענות על כתבי הקודש וחלקם מנסים לערער את אמינותם. הניסיון מלמדנו שבחוכמות החיצוניות האופנות מתחלפות במהירות, הספרים מתעדכנים בעקבות גילויים חדשים, תרבויות משתנות, אינטרסים משפיעים והדורות הולכים ופוחתים בעוד דברי חכמי ישראל חקוקים בסלע.

קשה לזקק מתוך רבבות ספרי הקודש של חכמי ישראל לאורך הדורות את אלו שראויים יותר לקריאה, עיון ולימוד. בעולם הזה, שבו הזמן מוגבל והפיתויים בו רבים, ננסה בכל זאת לחלוק מנכסי צאן הברזל של עם הספר (והמלצות קוראים יתקבלו בברכה) ולקוות שגדלות רוחם של החכמים תידבק גם בנו הקוראים.

את ארון הספרים היהודי נחלק למספר מדפים:

  • ספרי יסוד
  • פרשנות למקרא
  • מדרשים וספרות אגדה
  • ספרי חסידות
  • ספרי הלכה והנהגות
  • ספרי מוסר
  • ספרי קבלה
  • ספרי הגות
  • ספרי חיזוק ואמונה
  • ספרי גאולה
  • ספרי עיון

בפוסטים הבאים נתחיל למלא את המדפים.